אנפין

לא כל אנפין נולדו שווים

נושאים באתר

כמה לך בשרי

כי לגוף עוד יש איזו צורה, משהו קצת רוחני ומופשט. בשר הוא גשמי לגמרי, חומר גלם. אין בו שמץ מעבר. ואפילו בו (ושמא דווקא בו) יש כמיהה.

כ"ה תשרי התש"פ

א. קראתי בשבת חול המועד את הרב זקס בהקדמה ל'השותפות הגדולה'. הוא טוען שאסור לבלבל בין חפצים לאנשים. התייחסות לאנשים כאילו היו חפצים מובילה לאלימות. התייחסות לחפצים כאילו היו אנשים מובילה לפגאניזם ולעבודה זרה. ב. ואז הגיע שמיני עצרת והמילים קפצו לי כאילו אני אומר אותן לראשונה: "שתרחם עלינו ועל מקדשך השמם"

כ"ד תשרי התש"פ

על באגים חוסמי תהליכים ושאלות אמוניות. א. חוץ. בוקר. שני נערים יורדים במורד הרחוב ומתקרבים לשני הומלסים ששקועים בוויכוח בטונים גבוהים. פתאום, אחד מההומלסים יורק על השני. השני, שנראה חזק בסדרי גודל, מתחיל לפרק אותו מכות, פשוטו כמשמעו (הקראק האחרון נשמע כמו עצם שבורה). אחד מהנערים צועק לחבר שלו: הוא משוגע, בוא נעצור אותו!

ז' תשרי התש"פ

עבודת השם של הבמבה וימים נוראים

עבודת השם של הבמבה וימים נוראים א. אחת הדילמות שעולות בימים נוראים היא תפילת נשים. אם הגברים מתפללים כל הבוקר והנשים שומרות על הילדים, מתי הן תספקנה לחוות את החג? לדילמה זו מוצעים כמה סוגי פתרונות. אחד מהם, 'עבודת השם של הבמבה', היא גישה שאומרת (בתמצות גס), שגם לשמור על ילד מרוח בבמבה היא עבודת השם, רק צריך ללמוד לזהות ולחוות אותה ככזו.

ד' תשרי התש"פ

א. הימין נגד חברי כנסת הערבים שתומכים במחבלים, לא רק משום שהם תומכים במי שמפר את החוק הבינלאומי והורג אזרחים אלא גם בגלל שהם תומכים באויבים של מדינת ישראל. במלים אחרות, הימין גם נגד אחמד טיבי שמגנה פגיעה באזרחים (ובמובלע, לא מוכן לגנות פגיעה בחיילי צה"ל).

כ"ד אלול התשע"ט

באחד הלילות הארוכים והלבנים של השבוע ניצלתי זמן מת ועידכנתי את הבלוג שלי. כל הפוסטים מהחצי שנה האחרונה שהיה בהם איזה עניין (שלושים במספר, אם תהיתם) הועלו אליו. אחר כך, מתוך סקרנות, הצצתי לנתוני הגלישה והופתעתי לגלות שהיו בו בממוצע איזה עשר ביקורים בשבוע. אז ברור שתשע מתוך עשר היו של בוטים - זה עדיין היה מפתיע.

כ' אלול התשע"ט

|דלת נפתחת בחוזקה| רק-לא-ביבי א': זהו! נגמר! הוא בכלא! רק-לא-ביבי ב': מנדלבליט הראה לו מה זה? אני לא מאמין! רל"ב א': תאמין, תאמין. איפה השמפניה? |פקק נחלץ| |השקת כוסות| שניהם: מזל טוב! רל"ב א': סוף סוף נוכל לבנות עולם של שוויון! רל"ב ב': בלי שחיתות! רל"ב א': שלום עם הפלסטינים! רל"ב ב': זכויות אדם! רל"ב א':בלי ביבי!

י"ט אלול התשע"ט

כמה הערות על הבחירות

א. האלקטורט של דתיים לאומיים שמצביעים למפלגות המגזר מסתובב סביב השמונה מנדטים, עם איחוד ובלי איחוד. ה12 מנדטים של הפעם הראשונה של בנט היו החריג, בגלל הליכוד ביתנו. אפשר סוף סוף לסגור את הוויכוח? ב. החברבוקים שלי שהצביעו ליברמן כדי להכות בנתניהו - ברכותיי. כדי להלחם במושחת נוסח ביזנטי (לשיטתכם) נתתם את הכוח למושחת בסגנון סיציליאני (לכאורה, לכאורה)

י"ח אלול התשע"ט

ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב

ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה א. מה משדרים לכם המשפטים הבאים: "לתת לכל אדם לבחור בעצמו". "שכל המידע יהיה מונח על השולחן". "להיות שלם עם מה שאני עושה"? אני לא שואל על התוכן אלא על הקונוטציות. האם הם חיוביות או שליליות? אתם מרגישים שהאמירות האלו טובות בעיקרן או רעות? מה האזור שהן מעוררות אצלכם בנפש?

ט"ו אלול התשע"ט

יראת שמים כתעודת ביטוח

א. לעתים אנחנו פוגשים אנשים יראי שמים, אלא שהשמים נתפסים אצלם כדבר כל כך עקום, עד שיראת השמים שלהם מובילה אותם למעשים הרסניים. אולי במחשבה ראשנה, עולה מול עיני רוחינו הקריקטורה שכולנו מכירים: אדם שהתפיסה שלו את התורה רוקנה אותו מכל דרך ארץ. הוא חושב שיראת שמים היא להיות רע לבריות; שהיא מתירה כל פגיעה באחרים, מטהרת ואף מקדשת כל עוול.

י"ב אלול התשע"ט

מהי רציונליות

לפעמים יש לאנשים שכלתניים (כמוני) תפיסה שגויה של מהי רציונליות. - זה לא רציונלי לנהוג בנקמנות. אתה לא מרוויח כלום, רק מתעל את הזעם שלך, והורס עבור כולם. (לכן בואו נקבל חזרה את שקד ובנט בזרועות פתוחות) - זה לא רציונלי לשמור על הכבוד שלך ולהתייחס לפגיעה בו כפגיעה ברכוש/נפש. זה כולה כבוד. תתאפק. (ולכן לא קרה שום דבר מיוחד כשיורים טילים על ראש הממשלה שלך)

י"א אלול התשע"ט

הבעת דעה כריטואל

לכן, כשאני עומד לכתוב פוסט ואני חש תחושה מתגמלת של "זו דעה שיטפחו לי על השכם בזכותה", אני שואל את עצמי - אז למה אתה חושב ככה? האם לא קל יותר לכתוב אותה כי תקבל עליה יותר לייקים? וכשכולם מהנהנים לי על ביקורת שכתבתי אני תוהה לעצמי - האם הייתי פה לאנשים שחשים כמוני ולא היו להם מלים, או שאני עוד משתתף בטקס פרכוס עצמי.

י' אלול התשע"ט

האם התקשורת מוטה?

עמית סגל הוא לא הוכחה לכלום, כי הוא עילוי. ההטיה בדרך כלל איננה בין 100 ל0 אלא בין 70 ל30. כשרון מוכח יקחו, לא משנה מאיזה צד. ההטיה תתבטא בצורה חריפה בשורה השנייה והשלישית, אנשי הביניים

ט' אלול התשע"ט

השפה הפיוטית של הרב

בימים אלו עלתה לאתר של בית המדרש סדרת שיעורים על הסגנון הספרותי במשנת הרב. בסדרה זו נפרשים חלקים משמעותיים בתורת הרב מתוך נקודת המוצא והפרספקטיבה של השפה הספרותית והספרות בכלל. מוזמנים לאתר לשמוע את הסדרה, או לקרוא את השכתובים

ח' אלול התשע"ט

קדושה בחול

האם יש קדושה בחול? א. יש לנו ציווי לקדש כל בכור. שזה קצת מוזר כי בכור הוא קדוש כבר מלידתו, אז למה לקדש אותו? הרב מסביר בעולת ראי"ה שיש חול שקדוש בטבעו , אבל הקדושה פוטנציאלית. בכוח ולא בפועל. ב. בשלב הזה, ההסבר מובן. יש לבכור שתי שכבות: בחיצונית הוא חול ובפנימית הוא קודש. כשאנחנו מקדשים את הבכור אנחנו מקלפים את הקליפה וחושפים את הפנימיות.

ג' אלול התשע"ט

אני לא אוהב לטייל

אני לא אוהב לטייל. הנה הוצאתי את זה. זה לא משהו שהתוודעתי אליו לאחרונה, אני יודע את זה כבר שנים. מילדות למעשה. אבל דבר אחד השתנה בידיעה הזו:

כ"ד אב התשע"ט

היכולת להיות מנומס

אבל לפעמים אדם נסחף הרחק. לפעמים סט הערכים שלו כל כך שונה משל החברה סביבו, עד ש'פיצוצים' כאלו קורים שוב ושוב. אז הוא מתוייג לא מנומס, ובצדק, כי בן אדם נורמלי לא מתחרפן על נושא כזה. אבל הוא והנורמה מזמן התרחקו האחד מהשני.

כ"א אב התשע"ט

הסכנה שבמידות הטובות

אני עדיין מהרהר על המוסר של המידה הטובה, והנה עוד תובנה שצצה: בניגוד למוסר ממוקד מעשים או תוצאות, המידה הטובה מדברת על מה מתחולל בליבו של אדם. האם הוא לא רק עשה טוב אלא גם הפך בעצמו לטוב. מעבר ליופי הרב שבדיון הזה, טמונה בו גם סכנה. מעשים ותוצאות הם חד משמעיים: הצלחת? עשית? התשובה די ברורה. או שכן או שלא.

י"ט אב התשע"ט

טענה שניה נגד בחירה חופשית אומרת: אם

טענה שניה נגד בחירה חופשית אומרת: אם אתה בוחר ללא תלות באישיות שלך, במסורת שלך, בחינוך שלך וכו' - שהרי זו בחירה חופשית - אז באיזה מובן הבחירה היא *שלך*? באיזה מובן היא 'אתה', אם מה שבחרת הוא לא על פי האישיות שלך והעבר שלך? במבט ראשון זו שוב הנחת המבוקש. הטענה הזו מניחה שה'אני' הוא רק הסיבה-ותוצאה מוכרחת, שבאה מהעבר או החינוך שלי. אם הבחירה לא באה מהם, לא ה'אני' שלי בחר.

י"ח אב התשע"ט

האם ישנה בחירה חופשית?

בהגדרה, בחירה חופשית גם לא נובעת מסיבות קודמות וגם בעלת משמעות. לבוא ולומר "אם זה לא נובע מסיבות קודמות זה חסר משמעות", הוא להניח את המבוקש.

י"ז אב התשע"ט

מה הופך הסבר להסבר

אפשר לתאר שתהליך ההסבר הוא בניית פירמידה. האבן התחתונה ביותר היא זו שלא מצריכה עבורנו נימוק אחר. שהיא מצדיקה את עצמה. הנקודה החשובה היא שעבור אנשים שונים, ההסברים מצדיקים את עצמם הם שונים. יש מי שמרגיש ש"גבריות" מוסברת בצורה הטובה ביותר על ידי מבני כוח ואחר מרגיש שמהות גברית היא הסבר טוב.

י"ד אב התשע"ט

מתי עולם מחשבתי הוא סיסמאות?

הרבה פעמים כשאנשים מתארים שחשיבה "לכודה בתוך עצמה" הם מתכוונים שהיא לא קשובה למציאות ומשתנה בעקבותיה. מהי המציאות אליה צריך להקשיב? כל אחד מאמץ משהו שהוא "המציאות" ולו צריך להקשיב: הוגים גדולים; מוסר מקובל; דעת הציבור; 'קומון סנס'; מנהגים ונימוסים; המודרנה; האופנה האחרונה; המדע המודרני; ועוד ועוד

ו' אב התשע"ט

ביטוח לאומי כברית (מדינה וצדקה - ב)

א. איך נכון לנהל זוגיות? אפשרות א': לקום כל בוקר ולהחליט שאנחנו ממשיכים לחיות ביחד. אפשרות ב': להתחתן - כלומר להיכנס למחויבות בה ברור שאנחנו ביחד כברירת מחדל, ומי שרוצה לצאת יופעלו כנגדו סנקציות.

ה' אב התשע"ט

על שרתי אינטרנט, טיפות מים ומדינות
(צדקה ומדינה

על שרתי אינטרנט, טיפות מים ומדינות (צדקה ומדינה - א') א. טיפות מים קטנות הן כדוריות: מתח הפנים גורם להן להיות בצורה הזו. אבל זה עובד רק עבור טיפות קטנות. כשכמות המים גדלה, הטיפה קורסת תחת עצמה. התופעה הזו נקראת (לפחות בתחום שלי) סקיילביליות. כלומר היכולת to scale. האם מה שעובד כשיש לך שלוש עובדים ואלף גולשים, יעבוד גם עם מאה עובדים ושני מיליון גולשים.

ד' אב התשע"ט

א. הטעות היחידה שלי היתה שפתחתי בשאלה

א. הטעות היחידה שלי היתה שפתחתי בשאלה "האם הקפיטליזם מוסרי?" ואז התקפתי היבט אחד, לא מחויב, בתוך מכלול התפישות והדעות הקפיטליסטיות. אבל זו לא לגמרי טעות. כי אכן יש מכלול של תפישות שונות שנקראות קפיטליזם, והאוחז בא' לא מחזיק בב'. אפשר לצדד בקפיטליזם מצדדים פרגמטיים, מוסריים או אידיאולוגיים.

ג' אב התשע"ט

צדק ומריטוקרטיה

האם לשלם להייטקיסט משכורת של שלושים אש"ח לחודש הוא צדק? א. יש לי טריאלד ניטפוקים לגבי הסבב השבע-עשרה שלי נגד דתיי הקפיטליזם. אולי אפילו אפרט בהמשך. כרגע רק הדבר שהכי מחרפן אותי:

כ"ט תמוז התשע"ט

בין מעשים טובים למידות טובות

א. מה ההבדל בין מעשים טובים למידות טובות? או אולי - למה בכלל צריך *מידות* טובות? לכאורה, אין צורך שאדם יהיה נדיב: די שיעשה מעשים נדיבים. אין צורך שיהיה סבלן, די שינהג בסבלנות. מה נותנת לנו מידה שאין במעשה?

כ"ט תמוז התשע"ט

המוסר של המידה הטובה

איזה מעשה הוא מוסרי? א. אפשר לומר שמעשה הוא טוב כאשר התוצאה שלו טובה. אם שיקרתי כדי למנוע ממישהו להפסיד כסף. עשיתי מעשה טוב. אהיה פרובוקטיבי: אם שיקרתי לתלמיד שלי כדי שיישאר שומר תורה ומצוות, עשיתי מעשה טוב.

כ"ח תמוז התשע"ט

האם קפיטליזם הוא מוסרי?

הקפיטליזם טוען שכשכל אחד פועל לטובת עצמו, רווחת הכלל עולה. בוא נניח שזה נכון - האם זה בהכרח מוסרי? אם כל אחד עושה רק לטובת עצמו, אין כאן 'מי' שעושה את המעשה המוסרי. אז התוצאה היא רווחה, אבל אין כאן מוסר. זה כמו לטעון שנפט הוא מוסרי.

כ"ז תמוז התשע"ט

עמדה פוליטית והומור

א. האם העמדה הפוליטית שלנו משפיעה על מה מצחיק אותנו? ואם היא משפיעה עלינו, האם זה אומר שאנחנו יבשנים חנוֹיְיקִים שנותנים לדעות שלנו להחריב את חוש ההומור? אולי צריך לחלק בין שתי השפעות שונות של הדעות על חוש ההומור. שני דברים שונים לצחוק עליהם.

כ"ב תמוז התשע"ט

אמון מוחלט ואמון מותנה

הייתי בטוח שהוא משקר במצח נחושה, אבל זה היה בסך הכל שקל. להפתעתי המוחלטת כל מה שהוא אמר היה אמת: הצלחתי לדבר עם כל אחד בכל מקום. בלי חברות סלולרי שגוזרות קופון.

י"ט תמוז התשע"ט

בניגוד לשיטת הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש לא

בניגוד לשיטת הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש לא התנגד לתאר את הקב"ה בתארים. אין סוף לשבחים שאפשר לשבח בהם את הקב"ה, וכולם נכונים. אדם יכול לשקוע בתוך הקליידסקופ הצבעוני של השבחים, כמו אל תוך חלום על אדם אהוב. כשיתעורר מהם, הוא יגלה שאותו אהוב עדיין יושב מולו. החלום לא הפריד ביניהם ולעולם לא יפריד, כי הוא חלק מאותה האהבה.

י"ח תמוז התשע"ט

גדול מרבן שמו

מדוגמה זו לא משתמע שפניה נטולת גינונים עדיפה על נימוס, אלא בדיוק להפך. "גדול מרבן שמו" עובד *משום* שישנם תארי כבוד. הרי מה המשמעות של לקרוא להלל הלל? זה אומר שהוא כל כך גדול עד שאין צורך לציין שהוא כזה.

ה' תמוז התשע"ט

שפת לבוש דלה או עשירה

ברומנים היסטוריים על אירופה של המאה השמונה עשרה כשדמות נכנסת לתוך בית, המשרת מסיר ממנה את המעיל והכפפות. בזמנים אחרים ומקומות אחרים, כשמדברים עם אדם חשוב (או עם אישה) מסירים את הכובע מהראש ומחזיקים אותו ביד.

ד' תמוז התשע"ט

על הון כלכלי והון אנושי

א. תקציר הפרקים הקודמים: אמילי מואטי תקפה את סמוטריץ' שהוא מדבר מתוך מבט של דתי לאומי שבע שלא ידע מימיו עוני. אחיו של סמוטריץ' ענה לה שהיא מחרטטת: סמוטריץ' גדל כלכלית כעני, אבל היה עשיר בדברים אחרים. אני עומד לחצות את הקווים ולצדד דווקא במואטי, גם אם הנימוק לכך לא ימצא חן בעיניה.

כ"ח סיון התשע"ט

רע מוצדק או טוב?

א. אברהם אליצור סיפר על אדם שסירב לכנות חסימת כבישים - לשם מטרה מוצדקת דיה - "דבר רע". בעיני אברהם זו התעלמות מהמחיר: האנשים שבוזבז זמנם, כעסו, הפסידו פגישות וכו'. לטענתו, יש לנו נטיה להתעלם מהמחיר שמשולם לשם אידיאליזם, נכונים וצודקים ככל שיהיו. ב. אבל אולי בן שיחו לא מתעלם מהמחיר, אלא אומר שאף על פי כן המעשה טוב?

כ"ז סיון התשע"ט

מתי כנות הופכת לערך עליון

בפוסט הראשון על הכנות טענתי שהעלאת הכנות למדרגת מטרה ובפני עצמה, נובעת מתגובת ריאקציה: אם חייתי זמן רב ללא כנות, אני אתפוס חיים בכנות כערך עצמאי . כפי שהצביע @מתן צברי בפוסט הקודם, קיימת תפישה שנובע ממנה שאין למעלה מכנות.

כ"ז סיון התשע"ט

על הכֵּנוּת

| פוסט לא דרמטי: על הכֵּנוּת א. מעולם הישיבות נפלטתי כשאני שרוט מחוסר כנות. הדרישות הגדולות שחשתי היו מנותקות ממי שאני. לא שאמרו לי לרמות את עצמי לגבי מי שאני. פשוט אמרו שזה לא רלוונטי. הפער הזה חייב חוסר כנות. כשהגעתי לראשונה למו"ר חשתי הקלה עצומה. פתאום הייתי באווירה שבה היה מותר ואף רצוי להיות כנה ומדויק לגבי איפה אני נמצא, מה אני חש, מה נראה נכון ומה כואב.

כ"ד סיון התשע"ט

פילוסופיה פוליטית

מבצר מתכת ענק בנוי על כרעי תרנגולת. לא ממש כרעי תרנגולת - הוא עומד על מגדל מאד גבוה, שיסודותיו מגיחים הרחק מתחת, לוטים בערפל. טלסקופ כביר מורכב בראש המגדל, ומאפשר לעין לבלוש בתוך הערפל שמתחת. קבוצה אחת של בני אדם רוצה לחקור את יסודות המגדל כדי להבין על מה מתבסס המבצר. למה לחקור את היסודות? כי הם שם.

כ' סיון התשע"ט

מבצר מתכת ענק בנוי על כרעי תרנגולת. לא ממש כרעי תרנגולת - הוא עומד על מגדל מאד גבוה, שיסודותיו מגיחים הרחק מתחת, לוטים בערפל. טלסקופ כביר מורכב בראש המגדל, ומאפשר לעין לבלוש בתוך הערפל שמתחת. קבוצה אחת של בני אדם רוצה לחקור את יסודות המגדל כדי להבין על מה מתבסס המבצר. למה לחקור את היסודות? כי הם שם.

כ' סיון התשע"ט

קונטרה אופטימית לפוסט של אתמול. א. אתמול ניסיתי לטעון שאין תעודת ביטוח. אין דרך מסוימת שאם תלך בה, בטוח לא תיפול על האף, ולמעלה מזה. אז מה כן ניתן לעשות? ב. דבר ראשון, בלי פאניקה. רוב הזמן רוב האנשים יהיו בסדר, אם רק יקפידו על הכללים. זו נחמה מאד קטנה עבור מיעוט האנשים במיעוט הזמן, אבל עבור הרוב אפשר להרפות מההיסטריה. ג. דבר שני, מהותי יותר: לשנות ראש.

ט"ז סיון התשע"ט

א. אזהרה: זה פוסט מבאס. ב. לפני כמה שנים התדרדרה משפחה שלמה לתהום ונהרגה כמעט כולה. בשיח החברתי שלאחר מכן הועלו טענות שהם לא בדקו ברקסים ואם רק היו בודקים היו ניצלים כולם. (אגב, בכלל לא ברור שזה מה שקרה שם, אבל רצתי למוסך לבדוק ברקסים).

ט"ו סיון התשע"ט

כשהייתי ילד שמעתי פעם שיש לאדם מכסה קצובה של מילים. ממה שהבנתי אז, מי שמסיים אותה נהיה אילם. אז אדם צריך לברור את המלים שלו, שלא לבזבז אותן סתם. כאדם סופר וורבלי המימרה הזו הציקה לי שנים רבות. בזמן האחרון אני מתחיל להבין אותה בצורה דומה לאופן בו הבנתי בילדות, אבל עם טוויסט.

ז' סיון התשע"ט

כשהייתי ילד שמעתי פעם שיש לאדם מכסה

מלים יכולות להיות מלאות או ריקות. טעונות או חלולות. בעלות פנים או פלטה שטוחה. ככל שאני מרבה במלים, הבטריה הפנימית שלי הולכת ומתרוקנת. כשהיא מגיעה לאפס אחוז אני לא הופך לאילם. לפחות לא טכנית. אני יכול עדיין לדבר, אבל המלים הופכות לזומבים. הן מתנועעות, אבל אין בהן אנושיות.

ז' סיון התשע"ט

א. הרבה זמן אני חושב שיש סוג של צרות אופק שיכולה להמצא בעיקר אצל אנשים מקרב קבוצת הרוב. כשאתה חי בקבוצת מיעוט, דעת הרוב נוכחת באופק שלך כל הזמן. גם אם לא תסכים איתה, אתה חייב להתמודד איתה. גם אם יש לך תשובות, היא לא מופרכת בעיניך. כי היא נוכחת ומשמעותית.

ג' סיון התשע"ט

א. בילדותי קראתי קומיקס חרדי בו הוצגה אוטופיה עתידנית: מדינת ישראל הפכה כולה חרדית, ומתנהלת לפי כללי ההלכה. יהודים חילוניים הם מיעוט שבמיעוט. מה לא היה שם בכלל? כפיה. מחבר הקומיקס (החרדי, כזכור) לא העלה על דעתו שהמדינה הזו, 97% אחוז חרדים, תעשה משהו ל3% החילוניים, לבד מהעובדה האולי מצערת שהם מיעוט.

ב' סיון התשע"ט

בכתבה השלישית של וואי וואי וואי, מספר

יש שתי דרכים בהן חברה יכולה למשטר את הפרט. דרך ראשונה היא חיצונית - איסורים, טאבואים, נורמות חברתיות, מבטים זעופים וכו'. דרך שניה, אולי אפקטיבית ומדכאת יותר, היא מבפנים - שאתה תרגיש אשם, לא בסדר, שתהפוך להיות חולה וכדומה.

א' סיון התשע"ט

דור הוואי והחרדים

צפיתי (ליתר דיוק האזנתי), לשני הפרקים הראשונים של yyy והגעתי למסקנה קצת מפתיעה: מדובר בזן אחר של חרדים.

כ"ח אייר התשע"ט

המהנדס והדררי

המסה פורסמה לראשונה בכתב העת 'בר' לפעמים מאמר דעה דומה לבניית פירמידה: סַדֵר מונחים והנחות יסוד במבנה רחב ויציב דיו. עשה זאת המשך פסקה, שתיים או שלוש. כשהבסיס יציב מספיק - עבור לקומה הבאה. מאמר טוב יתן לך יד ויוביל אותך קומה אחרי קומה. רק כשתחוש יציב בקומה הראשונה, הוא יעלה אותך אל הקומה הבאה.

כ' אייר התשע"ט

- זו תחושה בלתי פוסקת. היא לא נעלמת אפילו לשניה. כאילו, אני מרגיש לגמרי מרוקן מבפנים. כאילו הלב שלי כבר לא פועם. אבל בקטע אפור, לא שחור, כן? זה לא כאילו שהלב שלי עצר מרוב לחץ. פשוט… כלום כזה. - אני מבין. מכיר את התחושה - לא באופן אישי, אני מתכוון. זו, מממ, תופעה מתועדת בספרות הפסיכולוגית. אולי -

י"ח אייר התשע"ט

Loading