האם התקשורת מוטה?

א. כל פעם שמדברים על הטיה שמאלה של התקשורת, עולה שמו של עמית סגל כטענת נגד: הנה, יש ימין בפריים טיים.
עכשיו, עמית סגל הוא לא הוכחה לכלום, כי הוא עילוי. ההטיה בדרך כלל איננה בין 100 ל0 אלא בין 70 ל30. כשרון מוכח יקחו, לא משנה מאיזה צד. ההטיה תתבטא בצורה חריפה בשורה השנייה והשלישית, אנשי הביניים.

ב. כך גם לגבי הרב נאמבורג. כשחוסר היושרה זועק לשמיים, כלומר כשהדברים חד משמעיים - כאן כולם יודו. וגם אז צריך שפרספקטיבה יישבו ויעשו כתבה שלמה עם ציטוטים מדויקים, אחד לאחד. זה לא אומר שאין הטיה, רק שהיא ב100 אלא ב70. הכשל כאן הוא עיתונאות כל כך מזעזעת עד שהיא תמונת מראה של הכשרון של עמית סגל.

לעומת זאת (לתחושתי) בשביל להדהד שהתקשורת עיוותה מידע על דמות משמאל - די בעיוות תקשורתי קל בדיווח ובתירוץ שלא מקבל תימוכין כנגד המידע, כדי לנקות את המושמץ ולעיתים להכתים את המפרסמים כ"לא עיתונאים"

ג. ומכאן גם לשלב הבא: אחרי עוול כל כך גדול, באה התנצלות מאד מאד חלבית של הכתב (שהוא או עיתונאי פח או זבל של אדם, ואני עדין) ומיד סובבים אותו בטוויטר, מניפים אותו על כתפיים ושרים לו "מודה ועוזב ירוחם". לדמויות מימין, על מעשה קל בהרבה והתנצלויות ברורות בהרבה, לא שוכחים או סולחים עד היום.