האם יש קדושה בחול?
א. יש לנו ציווי לקדש כל בכור. שזה קצת מוזר כי בכור הוא קדוש כבר מלידתו, אז למה לקדש אותו?
הרב מסביר בעולת ראי"ה שיש חול שקדוש בטבעו , אבל הקדושה פוטנציאלית. בכוח ולא בפועל.
ב. בשלב הזה, ההסבר מובן. יש לבכור שתי שכבות: בחיצונית הוא חול ובפנימית הוא קודש. כשאנחנו מקדשים את הבכור אנחנו מקלפים את הקליפה וחושפים את הפנימיות.
ג. אבל הרב ממשיך מיד ואומר שעצם המצב הזה בו משהו הוא רק בכוח ולא בפועל - המצב הזה איננו קדושה. קדושה אמיתית תמיד קיימת. במלים אחרות (סליחה על ההשוואה), "קדושה בכוח" היא קדושה כמו שדיאטה בין ארוחות היא דיאטה.
ד. כשאנחנו עומדים מול הסתירה כזו, ישנן ארבע דרכי התמודדות:
1 + 2 : לבחור צד אחד או את השני. כלומר לומר שתכל'ס הבכור הוא חול, או לחילופין קודש - והצד השני של הדילמה לא באמת קיים.
3: לעמעם את הסתירה. לקרב את הטענות אחת לשניה ולומר שהן לא באמת סותרות.
4: לקבל את הסתירה כפי שהיא בלי לנסות להנמיך את המתח בין הצדדים.
ה. את ההולכים בעקבות תורת הרב אפשר לבחון בפריזמה הזו: האם הם
- נוקטים שהרב היה חרדי קלאסי ולא באמת התכוון שיש בחול קדושה;
- שהרב היה חריף ואמר שהעולם החולי קדוש ולכתחילאי כמו שהוא;
- שהתכוון שיש בחינה כלשהי של קדושה בחיי החול;
- מנסים לאחוז בחבל משני קצותיו, לומר שיש בחול פוטנציאל של קדושה אף על פי שאין דבר כזה, קדושה בכוח.
ו. לא בכדי הדילמה הזו עוסקת בבכור. בעומק השאלה האם הבכור קדוש, טמונה השאלה מהו מעמדו של עם ישראל, בני בכורי ישראל. האם יש קדושה גם בטבע שלו ולא רק בתורתו, ואם כן, איך קדושה כזו נראית.
#ג_אלול
Loading