פוסטים בנושא מסה

קסם הוא חריגה מהמציאות היום יומית. מהותו איננה בשימושיות שלו אלא בפלא, שבא ממציאות אחרת. אך היכן אותה המציאות? ביחס לעולם שלנו אפשר לתאר שלוש תנועות - למעלה, פנימה והצידה.

גם בעולם האמיתות יש מעין 'יש' יסודי שיכול להתגלגל בפנים שונות. הוא יכול לדבר כשכל או כעובדות מדידות. הוא יכול להופיע כרגש, כרטוריקה, כאמנות או תרבות. הוא יכול לדבר כיחסי חברות, אהבה או שכנות. כתחושות כמו שנאה או תקווה. הוא יכול לדבר כמסורת או ניסיון חיים. 

הרהורים על פופוליזם מול אליטזם, והשלכות על הימין הישראלי: טיעונים בעד ונגד כל שיטה, מיפוי סוגי אליטות, סכנות האליטיזם,ונספח על גישת הרב קוק לנושא.

המסה פורסמה לראשונה בכתב העת 'בר'

לפעמים מאמר דעה דומה לבניית פירמידה: סַדֵר מונחים והנחות יסוד במבנה רחב ויציב דיו. עשה זאת המשך פסקה, שתיים או שלוש. כשהבסיס יציב מספיק - עבור לקומה הבאה. מאמר טוב יתן לך יד ויוביל אותך קומה אחרי קומה. רק כשתחוש יציב בקומה הראשונה, הוא יעלה אותך אל הקומה הבאה.

אמונה שנלמדת כך איננה ספרינט של תשעים מטר, אבל גם לא ריצת מרתון. הדימוי הכי טוב שעולה בי הוא איכר שמנכש ומעשב, חורש וזורע. עובר ארבע עונות חקלאיות על שלל מטלותיהן ועל היופי שבהן. בבוא החורף - מהיבול של השנה הקודמת זורע את השדה של שנה הבאה. מתחדש ומשתנה, קשוב ותוהה תמיד, אבל מצמיח עוד ועוד, במעגל חיים מאומץ, איטי, פורה ובשל

לפני כשנתיים נשלח למעצר חייל שסירב להכנס לאירוע צבאי שכלל שירת נשים. התגובות של העולם הדתי היו מזועזעות ודיברו על צביעות: בשם אידיאולוגיה ליברלית אתה כופה על אנשים לעשות דברים; החייל לא מנע מאיש לעשות דבר, הוא לא פוצץ את האירוע אלא יצא ממנו בעצמו, וכו'.

בקליפת אגוז, אירוע זה מייצג תהליך של שעוברת האליטה הליברלית בישראל. תהליך אותו אפשר לכנות "מילוי העגלה הריקה". 

אני מנסה לפרוש כאן כמה הרהורים על פוסט מודרניזם. כיון שאני עצלן, אני לא משקיע וקורא עשרות ספרים, מה שאני טוען כאן איננו עמדת הפוסט (אם יש דבר כזה), אלא שברי אמירות והאופן בו הבנתי אותן. התנצלותי מראש וזה.

וכמובן, זה שאני מסביר את הפוסט לא אומר שאני מסכים איתו וכו'.

א. מישורי הסבר

אני מנסה לדון כאן על המהות: מה היא נותנת ומה היא תובעת; מדוע יש האוהבים אותה ויש המתעבים אותה