א. "האישי הוא פוליטי" הוא טיעון מסוכן מאד. הוא מבטל את המחיצות בין רשות היחיד לרשות הרבים, הוא לא מתיר לאינטימיות להתקיים.
ב. אני סבור שזה טיעון נכון: 'המצב הטבעי' הוא שאין גדר בין האישי לפוליטי. רק שזה לא בהכרח מצב טוב. זה מצב טבעי ובעייתי.
דווקא משום שאישי הוא פוליטי, נדרש מאמץ מודע וסיזיפי של התרבות לגדור בין האישי לפוליטי.
ג. חשאיות הבחירות היא עניין חדש יחסית, שהמניע לו הוא פרגמטי - לאפשר לבני אדם להצביע בחופשיות. אבל אפשר לראות בו מעבר לפרגמטיות: בתוך תוכו של המעשה הפוליטי הקמנו חלקה של אינטימיות, מובלעת של האישי.
ד.שהרי גם אם יש ענין במעשה פוליטי שיהיה פומבי, יש בו גם צד אישי, כי מעשה פוליטי הוא בסופו של דבר גם מעשה מוסרי. האם לפרסם את מעשי הצדק או להשאיר אותם בעולמו הפרטי של האדם? זו כבר מחלוקת עתיקת יומין.
ב. אני סבור שזה טיעון נכון: 'המצב הטבעי' הוא שאין גדר בין האישי לפוליטי. רק שזה לא בהכרח מצב טוב. זה מצב טבעי ובעייתי.
דווקא משום שאישי הוא פוליטי, נדרש מאמץ מודע וסיזיפי של התרבות לגדור בין האישי לפוליטי.
ג. חשאיות הבחירות היא עניין חדש יחסית, שהמניע לו הוא פרגמטי - לאפשר לבני אדם להצביע בחופשיות. אבל אפשר לראות בו מעבר לפרגמטיות: בתוך תוכו של המעשה הפוליטי הקמנו חלקה של אינטימיות, מובלעת של האישי.
ד.שהרי גם אם יש ענין במעשה פוליטי שיהיה פומבי, יש בו גם צד אישי, כי מעשה פוליטי הוא בסופו של דבר גם מעשה מוסרי. האם לפרסם את מעשי הצדק או להשאיר אותם בעולמו הפרטי של האדם? זו כבר מחלוקת עתיקת יומין.
