אנפין

לא כל אנפין נולדו שווים

נושאים באתר

בין דתי ואנושי (והערה על תורת המוסר)

בתוך עולם מחושבן של תכליות אפשר למצוא מקום כמעט להכל, חוץ מלדבר אחד: אין מקום לחוסר חשבון. אפשר ללכת לעשות כל פעילות שתרצה - בתנאי שהפקיד המדוייק שבשולי המחשבה שלך ימשיך להשגיח בדממה אפורה, במדידה של דקות על דף משבצות.

ט"ו שבט התשע"ח

(משלל הזכויות האנושיות ננטשה זכות אחת חשובה. איש לא שלל אותה מאיתנו,

(משלל הזכויות האנושיות ננטשה זכות אחת חשובה. איש לא שלל אותה מאיתנו, אנחנו הזנחנו אותה. הזכות הזו היא הזכות לא להגיב, לא להביע דעה. לא לספר לכולם מה דעתי על הסערה הנוכחית. ראשית, כי דעתי לא כל כך חשובה ולא כל כך מקורית. לא יקרה כלום אם אסתום קצת את הפה, במחילה.

י"ב שבט התשע"ח

האסופית

"האסופית" היתה כנראה אחד ממקורות ההזנה המרכזיים של הילד המדומיין שהייתי (יחד עם שר הטבעות והסיפור שאינו נגמר). הילדה הג'ינג'ית שמעדיפה דמיונות על חברים ורומנטיקה על מציאות, היא דמות שמעניקה הבנה וטפיחה על השכם לכל מי שהעולם הפנימי שלו מעסיק ומסעיר אותו הרבה יותר מהמציאות בחוץ. וזה, פחות או יותר, כל מה שהבחנתי בו כילד. אבל קריאה מחודשת מעלה כמה נקודות נוספות.

ט' שבט התשע"ח

על מונופול, תמחור טורפני ושיווי משקל נאש

על מונופול, תמחור טורפני ושיווי משקל נאש טוב, קודם כל, על פי גרפים שמסתובבים במרשתת, 90% מאוכלסיית האינטרנט משתמשים בגוגל כמנוע חיפוש. זה לגבי הפוסט הקודם. עכשיו אני רוצה לטעון שגוגל היא מונופול, שהיא טורפת עסקים קטנים, ושבסוף - אף על פי שאנחנו אולי מקבלים מוצר קצת יותר טוב - אנחנו משלמים על החינם הזה בכסף.

ד' שבט התשע"ח

קראתי לאחרונה פוסט של מישהו שהעלה על נס את הפרובינציאליות של חלקים

קראתי לאחרונה פוסט של מישהו שהעלה על נס את הפרובינציאליות של חלקים מהציבור הדתי לאומי, אלו שתופסים את עצמם כאליטה העולה, הדבר הבא בישראליות. נראה לכם? הוא גיחך, רוב הציבור הישראלי בכלל לא יודע שיש דבר כזה דתיים לאומיים. מבחינתם אלו חרדים חפיפניקים או משהו.

ד' שבט התשע"ח

כתבתי לפני כמה שבועות על שניים שבאו אל סנסיי ג'י - סאס שחייב שיוכיחו

כתבתי לפני כמה שבועות על שניים שבאו אל סנסיי ג'י - סאס שחייב שיוכיחו לו כל דבר וליב שנותן בו אמון. ועיקר הדיון התנהל סביב השאלה "מה עדיף להיות, סאס או ליב", אבל יש זווית אחרת: לו אני סנסיי ג'י, באיזו שיטה אני נוקט? מוכיח ומראה כל טענה, או פשוט אומר את הדברים? (וההקשר הוא: אני כותב עכשיו משהו. האם להוכיח כל דבר או פשוט לומר אותו? אני כבר לא בטוח מה הדרך הנכונה יותר)

ב' שבט התשע"ח

האם לכתוב סיפור על חרדי חמדן זו השמצה? הבעת עמדה לגטימית? בכלל לא עמדה

האם לכתוב סיפור על חרדי חמדן זו השמצה? הבעת עמדה לגטימית? בכלל לא עמדה או מסר אלא סיפור? הובכן, זה תלוי. אם יש לי סיפור עם גיבור משלנו (חילוני, "בסדר") ומולו איזה חרדי-גנרי מרושע שאפילו שם אין לו, זו די אנטי-חרדיות בוטה. העובדה שזו לא דמות ממשית אלא דמות גנרית מראה שאין מדובר ב"חרדי" אלא ב*החרדי* כאבטיפוס לכל החרדים כולם.

א' שבט התשע"ח

איך הנורמה שהבעל אמור להיות מבוגר יותר מהאשה (או בגיל שלה) משפיעה על

איך הנורמה שהבעל אמור להיות מבוגר יותר מהאשה (או בגיל שלה) משפיעה על כמות ההצעות לכל צד? בוא נניח כמה הנחות: א. גבר מחפש אישה צעירה ממנו. אישה- גבר מבוגר ממנה. ב. יש בערך 50% - 50% בכל שכבת גיל. ג. כל שכבת גיל גדולה יותר מהקודמת (הן הנשים והן הגברים).

א' שבט התשע"ח

בין התנגדות לחסידות

יהודה יפרח כתב: "הרב טאו מחק כליל את האתוס החסידי של "מבשרי אחזה אלוה". הוא מספר לך שכל מה שנדמה לך שאתה יודע על עצמך הוא אשליה. התוצאה היא חוסר אמון מוחלט של האדם באינטואיציות, בתחושות הבטן, ברגשות ובמחשבות שלו...זוהי תודעה ליטאית קלאסית: יש 'שכל של תורה', והוא טרנסצנדנטי, חיצוני לנו, לא מושג, רחוק מ'שכל של בעלי בתים', ולכן הדרך היחידה לפענח את המציאות היא הטקסט."

י"ז טבת התשע"ח

על עצמאות מול אחריות ועל ההבדל בין צרכים לבין הערכה.

על עצמאות מול אחריות ועל ההבדל בין צרכים לבין הערכה. בפוסט מיום שישי, בו קראתי למאה אחוז עשיה ואפס אחוז תלונות על במערכת הקיים - בנימין טען שזה בדיוק ההבדל בין קפיטליזם וסוציאליזם. למרות שההשוואה מתבקשת, רגשות האנטי שלי והעובדה שהפיד לי מוטה חזק לצד הקפיטליסטי, דוחפים אותי לנסות לבדל בין השניים.

י"ב טבת התשע"ח

רק רוצה להעיר עוד הערה, מכיוון אחר - לא מצד הוויכוח האידיאולוגי.

רק רוצה להעיר עוד הערה, מכיוון אחר - לא מצד הוויכוח האידיאולוגי.

י"א טבת התשע"ח

טהרנות

בואו נדבר רגע על טהרנות? אז קודם כל, גילוי נאות: אני טהרן. אולי יש לי ידידים שיטענו שאני לא טהרן *מספיק* (נניח יש לי חשבון פייסבוק, נניח אני מפרסם בכתב עת שאין דעתי נוחה מכל מי שכותב בו) - אבל כן, אני טהרן. אז אחרי שסיכמנו שאני מדבר מבפנים, בואו ואומר לכם משהו טהרנות:

י"א טבת התשע"ח

משפחה וחוזים

הגבוה משניהם היה מרוט בהרבה מהנמוך. הוא רכן קדימה והניח בהתרסה סמארטפון . "אתה יודע שהשיחה מוקלטת, כן?" הנמוך שידר שעמום. "יודע, יודע. יש לך חצי שעה. בוא נגמור עם זה כבר" "חצי שעה?!" התקומם הגבוה תוך כדי שהוא מתיישב על הכורסה הלבנה "זה מה שמקציבים היום לזמן איכות עם אבא?" "אתה מכריח אותי לציין" סימן המבוגר לעבר המכשיר המקליט "שאני לא אבא שלך"

י' טבת התשע"ח

להסביר דבר או לומר אותו

א. אל הסנסיי ג'י - זה שיכול לשבור לבנים בידיים חשופות, לעמוד על רגל אחת יום שלם ולהשאר שליו כשהמון אנשים מבזה אותו - הגיעו שניים: ליב וסאס. ליב החל מיד להתאמן במסירות על פי הנחיית הסנסיי, יום אחר יום. אבל סאס החל קודם כל לשאול שאלות:

ט' טבת התשע"ח

(המצאת הדפוס גרמה להתפוצצות אוכלוסין של ספרים. כריכות ודפים כנוכחות של

(המצאת הדפוס גרמה להתפוצצות אוכלוסין של ספרים. כריכות ודפים כנוכחות של ידע, כביטוי מוצק של רעיון. ככל שנהיה הדפוס זול ונגיש מילאו הספרים יותר את חללו של עולם.

ז' טבת התשע"ח

בהמשך לאתמול - הסבר אלטרנטיבי:

בהמשך לאתמול - הסבר אלטרנטיבי: קשה לאנשים לקבל שאני באמת מצטער על אדם שמפסיק לקיים מצוות - לא משום שהם חושבים שלאף אחד, אף פעם, לא אכפת ממשהו אחר אלא מעצמו.

ו' טבת התשע"ח

הערה קטנה על "הראיה מהפחד"

"הדתיים נלחצים מדתל"שים כי זה מראה כמה האמונה הדתית חלשה" "הרבנים נלחצים מבתי המדרש הפלורליסטים כי פתאום יש מישהו שמראה שאפשר ללמוד תורה אחרת ואין לדתיים מונופול" אז ידוע כבר שאני לא סובל את טיעון ה"זה כי אתם מפחדים", אבל השבת נפל לי אסימון:

ה' טבת התשע"ח

אז אחרי פוסט שקיבל חיבוק חמים מהפיד שלי (מה שתמיד מעלה אצלי נורת אזהרה

אז אחרי פוסט שקיבל חיבוק חמים מהפיד שלי (מה שתמיד מעלה אצלי נורת אזהרה) אני רוצה לחדד: א. שלב א': הרוחניות חשובה יותר, עמוקה יותר, אמיתית יותר מהגשמיות. זו נקודת מוצא שיש לה הרבה השלכות. 1. זה אומר שאני מתייחס לעמדות תורניות במלוא הרצינות. לא רק הלכתיות - גם אמוניות[1]. השאלה הבסיסית היא: מי מכתיב עמדות למי. האם העולם הזה מכתיב עמדות לתורה[2] - או להפך.

ג' טבת התשע"ח

בהמשך לפוסט אתמול, על פתיחות סגירות וחנוכה, שאל אותי אחד מהחבר'ה בבית

בהמשך לפוסט אתמול, על פתיחות סגירות וחנוכה, שאל אותי אחד מהחבר'ה בבית המדרש: האם זה באמת יכול לעבוד? כלומר מי שנמצא בתודעה שכל העיסוק בעולם הזה הוא עיסוק שבא מרצון ולא מהכרח - האם *באמת* יוכל להוציא ממנו קצינים, כלכלנים וסופרים, ושהם יהיו גם מקצועיים? האם התודעה לפיה אני לא חייב אלא רק רוצה לא תצמיח, בהכרח, איזה חפלף ביני"שי?

ב' טבת התשע"ח

חנוכה - על פתיחות וסגירות והאם זו בכלל השאלה הנכונה

חנוכה - על פתיחות וסגירות והאם זו בכלל השאלה הנכונה א. לאדם יש צרכים ולאדם גם יש רצונות. צורך הוא מה שאני לא יכול בלעדיו. רצון - אני יכול גם בלעדיו, אני אבל אני רוצה אותו.

א' טבת התשע"ח

אגב, נזכרתי:

אגב, נזכרתי: האם ראוי להתרעם על הצד השני, שמגינים על המושחתים שלהם? מדריך קצר. - מה עשית בזמן אמת עם המושחתים בצד שלך? א. איתרגתי. ב. התעלמתי. ג. פרסמתי פוסט בו כתבתי "זה באמת לא בסדר. מצד שני..." ד. גיניתי אותם על בסיס יום יומי. ה. הפגנתי מול הבית של מנדלבליט שיוציאו אותם כבר להורג.

א' טבת התשע"ח

(א. בעצם הוויכוח על נתניהו, הימין והשחיתות, קשור הרבה לשאלות של מיסגור

(א. בעצם הוויכוח על נתניהו, הימין והשחיתות, קשור הרבה לשאלות של מיסגור והקשר. האם מלחמה בשחיתות, לדוגמה, פטורה מהקשר או לא. אפשר לראות בו הרבה קווי אופי שאוזכרו ב #על_הפוסט ואפילו ב #בשבח_ההסתגרות

א' טבת התשע"ח

אפליה מתקנת ואזור הדמדומים בין המדיום למסר.

אפליה מתקנת ואזור הדמדומים בין המדיום למסר. האם אפליה מתקנת מועילה לנשים? אולי היא רק מזיקה? אולי היא אפליה הפוכה? א. בצד השמרני של הפיד שלי נוהגים לרטון שאפליה מתקנת מקדמת אנשים שאינם מתאימים לתפקיד: אם הם היו מתאימים לא היה צורך בה. בנוסף, היא יוצרת עננה של חשד סביב הציבורים שזוכים לה. (את אשה רופאה? זה לא כי את מוכשרת אלא כי קידמו אותך בכוח).

ל' כסלו התשע"ח

סוף סוף הבנתי! אהרן ברק איננו מהפכן, הוא תלמיד של רולאן בארת

סוף סוף הבנתי! אהרן ברק איננו מהפכן, הוא תלמיד של רולאן בארת #מות_המחוקק

ל' כסלו התשע"ח

(הפיד שלי מלא התייחסויות לפסיקה של בג"ץ לגבי גופות מחבלים, ועל הדרך גם

(הפיד שלי מלא התייחסויות לפסיקה של בג"ץ לגבי גופות מחבלים, ועל הדרך גם ההתבטאות של מזוז. לא מספיק ראיתי התייחסות לפסיקה של בית המשפט נגד פייסבוק)

כ"ט כסלו התשע"ח

א. מה ההבדל בין 1. מישור עקרוני 2. מישור מעשי 3. מישור תרבותי?

א. מה ההבדל בין 1. מישור עקרוני 2. מישור מעשי 3. מישור תרבותי? תארו לעצמכם שאני חושב שב*אופן עקרוני* כל אדם צריך ללמוד תורה כל היום. עיזבו אתכם אם זו גישה נכונה: נניח שאני חושב ככה. האם מבחינה *מעשית* אגיד לכל אחד לעשות כך? לא בהכרח. ב. נתבונן ברמה התרבותית. זו רמה שהאדם הבודד מושפע ממנה מיידית, אבל משפיע עליה - אם בכלל - קצת ועל פני שנים רבות.

כ"ו כסלו התשע"ח

האם המלחמה עם היוונים היתה מלחמה עם חכמת יוון או עם הנאות הגוף

האם המלחמה עם היוונים היתה מלחמה עם חכמת יוון או עם הנאות הגוף והפריצות היווניים? (אמ;לק: לא ולא או גם וגם, החליטו אתם).

כ"ה כסלו התשע"ח

על רפורמים, עמי ארצות ובתי מדרש לחילונים.

א. אחת הטענות נגד רפורמים היא שהם גורמים להתבוללות גדולה של עם ישראל. הרציונל של הטענה הוא בניסיון לתת טיעון אוניברסלי. הרי יהודי דתי רואה ברפורמה בעיה קודם כל כיון שהיא לא מקיימת תורה ומצוות. אלא מאי? בניסיון להוכיח הוכחה אוניברסלית יותר לגבי הבעייתיות של רפורמה, אנחנו מדברים על ההתבוללות - כי שימור עם ישראל הוא אידיאל עליו מסכימים לא רק דתיים.

כ"ב כסלו התשע"ח

זה לא הם, זה אנחנו.

זה לא הם, זה אנחנו. א. כמו הרבה בעלי עסקים אחרים, יש לי מנהג לקטר על זה שפייסבוק קורעים עסקים קטנים על פרסום, מקטינים חשיפה של דפים ברמה משמעותית, ובכלל מתנהגים כמה שיותר כדי להרוויח כסף. זכותם? כן. מוסרי? לא.

י"ט כסלו התשע"ח

א. כזכור, אני דוקא מסכים עם הטענה שעצם מעשיו וקיומו של אדם לידי כופים

א. כזכור, אני דוקא מסכים עם הטענה שעצם מעשיו וקיומו של אדם לידי כופים עלי משהו. שעצם ד' אמות של אדם אחר משפיעות עלי גם אם לא ארצה.

י"ח כסלו התשע"ח

בזמן הסכם אוסלו היה וויכוח האם הסכם שלום הצהרתי הוא רעיון טוב או רע.

בזמן הסכם אוסלו היה וויכוח האם הסכם שלום הצהרתי הוא רעיון טוב או רע. הימין צידד בהסכם שלום משקף - כלומר השלום כבר קיים בפועל, ההסכם רק משקף אותו. השמאל דגל בהסכם שלום מכונן: נכריז שיהיה שלום וההכרזה תחלחל לאט גם אל המציאות. הימין נחרד מול הרעיון של "לקבל פיסת ניר" (כלומר שלום הצהרתי) תמורת הגדלת הסיכון הבטחוני.

י"ח כסלו התשע"ח

ביטקוין ולאומיות

בפרק של גיקונומי עם זוהר לבקוביץ', טען זוהר שהביטקוין יקרוס אם, לדוגמה, ארה"ב תחייב עליו דיווח פיננסי, וסין תאסור אותו. מעטים ישתמשו במטבע שלא חוקי להשתמש בו. ביטקוין הוא כמו דאע"ש, הוא אמר. הוא מצליח רק כי הוא קטן. אם הוא יגדל מדי ויהווה איום אמיתי, כוחות גדולים כמו מדינות ירסקו אותו. על הטענה הזו עונה דעאל שליו במאמר בשילוח האחרון, כך:

י"ז כסלו התשע"ח

היגיון של מסורתי

לפעמים אנשים באים ואומרים, נניח לאדם מסורתי: שיטתך לא הגיונית! או שתקיים את כל המצוות או שלא תקיים אף אחת. מה ההיגיון בלעשות חצי ככה וחצי ככה? כשהם לא מקבלים תשובה, הם אומרים: אוקיי, אז אין פה שיטה או אידיאולוגיה אלא חוסר מחשבה חפוז, הליכה אחר הנוחות וכדומה.

ח' כסלו התשע"ח

(פוסט פוליטי על הבוקר כדי להוריד רייטינג):

(פוסט פוליטי על הבוקר כדי להוריד רייטינג): א. יש וויכוחי ימין שמאל שהם חסרי תוחלת. נניח, הוויכוח על האקטיביזם של בית המשפט העליון. הימין ינופף בעובדה שבית המשפט מבטל רק חוקים מימין, כדי להוכיח שיש לבית המשפט אג'נדה פוליטית-שמאלית. השמאל יוכיח מזה שהימין פוגע בדמוקרטיה.

ד' כסלו התשע"ח

על הטיעון מאגואיזם

"כל בני האדם הם אגואיסטים. כולם עושים למען עצמם. גם אדם שעושה מעשים טובים, עושה זאת עבור תחושת סיפוק/הערכה חברתית/מקום בגן עדן" מכירים את הטיעון הזה? גם אתכם הוא מעצבן? ובכן, גם אותי. אבל ראוי לעבור עליו קצת יותר לאט. הרי מה הוא אומר? "אין בעולם מניע שאיננו אגואיסטי" אלא מה, יש על הטיעון הזה קושיה: אנשים עושים מעשים טובים. תירוץ: כל רצון לטוב הוא תוצר של אגואיזם.

כ"ד חשון התשע"ח

הסלמה בספרות פנטזיה

והיום ילדים, נדבר על אחת התופעות המעצבנות שיש לספרות הפנטזיה להציע לנו - אסקלציה. או במלים פשוטות, הסלמה.

כ"א חשון התשע"ח

השאלות שקשה לשאול

נהוג לטעון ש"דתיים לא מספיק שואלים שאלות". אבל האמת היא ש*כולנו* לא שואלים שאלות. כלומר אנחנו כן שואלים על דברים שיש לנו לגיטימציה חברתית לערער עליהם. אנחנו לא שואלים על הדברים ש*באמת* אין לגיטימציה לגביהם.

כ' חשון התשע"ח

לפעמים אדם קורא סיפור או שיר המתארים משהו שהוא מזהה גם בו. אלו דברים

לפעמים אדם קורא סיפור או שיר המתארים משהו שהוא מזהה גם בו. אלו דברים שהוא לא כל כך גאה בהם. חולשות, החלקות, חסרונות. הוא קורא והדברים הם כמו כתב אישום: אתה יודע? גם אתה כזה. תודה שאתה כזה. הנה, הכותב העז לדבר על זה בקול, על מה שאתה קובר בינך לבין עצמך. הוא כנה - אתה מזוייף. הוא מודה - אתה מסתיר.

י"ז חשון התשע"ח

(הרהור שוודאי לי ששמעתי ממישהו, רק לא ברור לי ממי: ישראל לא בדיוק

(הרהור שוודאי לי ששמעתי ממישהו, רק לא ברור לי ממי: ישראל לא בדיוק נהיית חילונית יותר, וודאי לא דתית יותר. היא הופכת ליותר מסורתית. ההמסרתה* הזו מתנגשת עם חלקים מהתהליך החילון של ישראל, ודווקא משתלבת עם חלקים אחרים של החילון, או על כל פנים לא מסוגלת להתמודד איתם) * "המסרתה" - כמו הדתה, רק עם מסורתיים.

ט"ז חשון התשע"ח

כשל "ההסבר הפשוט יותר"

כשל "ההסבר הפשוט יותר" א. ב@מדבר שקר נוהגים, כסאטירה, להעלות טענות שהיסטוריונים עלולים לטעון עוד אלף שנה. משהו כמו "ברור שמשה שרת ומשה דיין הם אותו אדם" או "מלחמת יום כיפור ומלחמת ששת הימים הם שני מיתוסים סביב אותה מלחמה", שהרי לא הגיוני שמלחמה מאד דומה עם אותם פרטים (צבאות, שדות קרב - אני לא בקי גדול) תקרה פעמיים תוך שש שנים, לא?

י"ג חשון התשע"ח

(מה אני זוכר מרצח רבין? שהיו לי משקפיים. כלומר שלא היו לי.

(מה אני זוכר מרצח רבין? שהיו לי משקפיים. כלומר שלא היו לי. כלומר שהיו לי, אבל הנחתי אותם ליד המיטה כי כבר הגיע הזמן ללכת לישון. ואז כששמעתי קריאות תדהמה מהמטבח (שם עמד הרדיו שלנו, מיושן עם חזית חומה שאני זוכר היטב עד היום) רצתי לשם, בלי המשקפיים, ושמעתי ברדיו דיווחים ראשוניים ונסערים.

י"ב חשון התשע"ח

בראיון עם #דקלסגל אהרון ברק פלט, בין השאר ש"העם יחליט" האם המהפכה

בראיון עם #דקלסגל אהרון ברק פלט, בין השאר ש"העם יחליט" האם המהפכה החוקתית* מוגזמת או לא. מעבר לגיחוך שבעניין ולהחלקה של עוד כמה התממויות**, יש כאן בעיה כפולה: א. לעם אין דרך להחליט, וודאי לשיטת מי שאוסר על פולטיקאים להצר את צעדי העליון.

ט' חשון התשע"ח

אולי לא שמתם לב, אבל בזמן האחרון אני עוסק מעט סביב הנושא של מחקרים

אולי לא שמתם לב, אבל בזמן האחרון אני עוסק מעט סביב הנושא של מחקרים במדעי החברה. ספציפית אני כרגע קורא לא מעט על חקירה באמצעות אמנות. בלי להלאות בפרטים, הטיעונים בעד "מחקר" כזה הם שישנם לא מעט נושאים שמחקר "מוגדר" יותר מפספס. הוא לא מצליח, בהגדרה, לקלוט את הניואנסים. עצם השימוש בו גורם לאנשים להסתגר ולא לחשוף מה שבאמת הם מרגישים. מחקר באמצעות אמנות עוקף את ההגנות האלו.

ז' חשון התשע"ח

אני אוהב לדבר בשבחה של המעורבות על פניה של האובייקטיביות. שעדיף להיות

אני אוהב לדבר בשבחה של המעורבות על פניה של האובייקטיביות. שעדיף להיות מעורב מאשר להיות בלי נטיות מוקדמות. הסימפטיה והחיבה מקרבות את האדם אל האמת יותר מאשר להיות נטול פניות.

ו' חשון התשע"ח

טוב, זה נפלא.

טוב, זה נפלא. "- השאלה היא האם בית המשפט העליון יכול להתערב בכל נושא שהוא חפץ? - זו אמירה מוגזמת, ואתה חותר לשאלה – האם הכל שפיט? - כן. - הכל שפיט, אבל לא כל דבר מצדיק התערבות. קח למשל את נושא ההתנתקות. פסק הדין עסק בשאלה האם לצאת מחבל עזה או לא. זו פעולה מדינית פר־אקסלנס. תאורטית אפשר היה להתערב בה, מעשית זה לא קרה" (ראיון עם מרים נאור)

ד' חשון התשע"ח

א. האם איחוד הפכים הגיוני מבחינה לוגית? אני אאמלק כאן מאמר ישן של הרב

א. האם איחוד הפכים הגיוני מבחינה לוגית? אני אאמלק כאן מאמר ישן של הרב מיכי בו הוא טוען, למיטב הבנתי, ש"כן ולא". אני אטען שה"כן ולא" שלו הוא בעצם "כן" ניקח דוגמה קלאסית. רווק הוא "מי שאינו נשוי". האם ייתכן רווק נשוי? נעצור ונבחן היטב את הדוגמה: "רווק" הוא מונח לוגי. אם נקרא לנשוי a, הרי שרווק הוא !a. (כלומר, לא-איי. סימן קריאה הוא אופרטור שלילה. לפחות בשפות תכנות).

ג' חשון התשע"ח

(כשהשתנית מאד, כשנסחפת הרחק מהנחות היסוד השגורות סביבך, יש לך נטייה

(כשהשתנית מאד, כשנסחפת הרחק מהנחות היסוד השגורות סביבך, יש לך נטייה להפתיע את העומד מולך. הוא בא ושואל אותך - על סמך ההנחה שכולנו מערביים ונאורים - "איך אפשר לומר דבר כזה אם אתה דוגל בחופש ושיוויון?". ואתה מגיב: אבל אני לא מערבי או נאור, לא דוגל בהם כערכים מרכזיים. "האם לא כולנו רוצים, כמטרה מרכזית, שלכולם יהיה חיים נוחים?" לא, צר לי. "אבל זה לא רציונלי!". מעולה.

ב' חשון התשע"ח

"איך אתה יכול להתקומם מול הלוגיקה? הרי כל אחד משתמש בלוגיקה! כשאתה

"איך אתה יכול להתקומם מול הלוגיקה? הרי כל אחד משתמש בלוגיקה! כשאתה אומר שהסופר יותר זול מהמכולת והמכולת יותר זולה מהקיוסק ולכן עדיף לקנות בסופר - אתה בעצם לוגיקן" כדי לחשוף מה עומד מאחורי המשפט הזה נשאל שאלה פשוטה: אם כולם משתמשים בלוגיקה, מה הוסיף לנו הלוגיקן? או: במה מתמחה הלוגיקן? נו, מה זאת אומרת? הוא עושה את מה שכולם עושים רק יותר מדויק ויותר טוב!

ב' חשון התשע"ח

- מה יש לך נגד לוגיקנים? כולנו משתמשים כל הזמן בלוגיקה, לוגיקנים רק

- מה יש לך נגד לוגיקנים? כולנו משתמשים כל הזמן בלוגיקה, לוגיקנים רק מציפים את העיסוק הזה אל המודע. אז זהו, שאין שום "רק" בלהציף משהו אל המודע. משל למה הדבר דומה? לכפר בו, כדרך בני האדם, מתגלעים סכסוכים כספיים. וכדרך מקומות קטנים, הולכים אל האיש הזקן/החכם של הכפר, שיכריע בסכסוך.

ב' חשון התשע"ח

ואם כבר דיברנו על מדעי החברה, אזכיר עוד כשל סמוי שיש בהם כמעט באופן

ואם כבר דיברנו על מדעי החברה, אזכיר עוד כשל סמוי שיש בהם כמעט באופן מובנה. פעם היה מנהג לעשות מחקרים על סטודנטים. כי זהו ציבור שנגיש לחוקרים באופן מעשי. הועברה על המנהג הזה ביקורת רבה, ואכן נערכו שיפורים בנושא ומחקרים נעשו על אוכלוסיות נוספות. ועדיין, להבנתי וידיעתי הדלה, המחקרים נעשים ברובם המוחלט על אוכלוסיה מערבית וכולם לחלוטין על בני המאה התשע עשרה ומעלה.

ב' חשון התשע"ח

Loading