אם אנחנו לומדים שלמשהו יש תכונה טובה, אנחנו נוטים לעיתים לספח אליו עוד כל מיני תכונות של טוב. לדוגמה, הטוב שבחומריות.
יש תורות חסידיות (וגם אצל הרב) שמתארות איך דווקא העולם החומרי הוא מטרת הבריאה. הרי מלאכים ושרפים מספיק רוחניים. ככל שכן לאין תכלית הקב"ה. החידוש של העולם הוא שיש יצורים חומריים שעובדים את השם - וזה, אוהו חידוש.