אנפין

לא כל אנפין נולדו שווים

נושאים באתר

בימים כאלו, כולנו - ימנים, שמאלנים וטרולים כאחד - צריכים לזכור: לא

בימים כאלו, כולנו - ימנים, שמאלנים וטרולים כאחד - צריכים לזכור: לא משנה כמה עוקבים יש לך, אתה אורח בפייסבוק. היותך אושיית פייסבוק היא השקעה על מניה בודדת. זמרי לפחות עשה אקזיט לרדיו.

י"ז אלול התשע"ו

בדרך מהעבודה השדרן השמיע שיר של רחל ואמר שהיא אמנם מתה אבל השירים שלה

בדרך מהעבודה השדרן השמיע שיר של רחל ואמר שהיא אמנם מתה אבל השירים שלה נותרו איתנו לנצח. וזה הזכיר שלפני שנים, על קבר בהלוויה, מישהו הקריא שיר של לאה גולדברג. ואני חשבתי לעצמי כמה מובן זה לקרוא שירה על קבר. כי הנה השיר של לאה נשאר לנצח, וכאילו היא ניצלה מהמוות.

י"ז אלול התשע"ו

אולי כדאי להבהיר משהו:

אולי כדאי להבהיר משהו:

ט"ו אלול התשע"ו

ולסיפור הנהדר של השבוע:

ולסיפור הנהדר של השבוע: מעשה באברך דוס שהעביר שיעור בכיתה חילונית. תוך כדי השיעור הוא ציטט את האמירה ש"ההבדל בין יהודי לגוי גדול יותר מההבדל בין גוי לחיה" האמירה הזו כל כך עיצבנה את אחת התלמידות, עד שהיא קמה, בעטה בו וצעקה עליו איך הוא מעז לטעון שיש הבדל בין אדם לחיה.

ט"ו אלול התשע"ו

אחרי שחצי מהפיד שלי לגלג על החצי השני שפרסם איזו הצהרה של אי וויתור על

אחרי שחצי מהפיד שלי לגלג על החצי השני שפרסם איזו הצהרה של אי וויתור על זכויותיו בפייסבוק, אני נשארתי קצת תוהה. ננסח את השאלה כך: אם פייסבוק תשתמש בתמונות של מישהו בלי רשותו, והוא יתבע אותה בבית משפט, האם ברור לגמרי שבית המשפט יגלגל אותו מכל המדרגות? א. פייסבוק יכולה להיות מוגדרת כמונופול:

י"ב אלול התשע"ו

אני לא יכול לדבר על שירה ואכזבה, בלי לתאר את הילד שהייתי. תולעת ספרים

אני לא יכול לדבר על שירה ואכזבה, בלי לתאר את הילד שהייתי. תולעת ספרים קלאסית: חולמני, ממושקף ושמנמן. ומה שליבה את התאוה שאינה יודעת שובעה שלי, היתה תקוה עמומה. תקוה לשינוי. כי כל ספר נפתח הוא הבטחה לשינוי, התיימרות לעולם שונה. אולי מנגד יעמוד עוד ציץ חדש או שער סוד. הדרך הלאה נמתחת.

ד' אלול התשע"ו

יש משהו נפלא בשגב - יחד עם משהו מבעית. הנשגב הוא עומק, הוא פשר. הוא

יש משהו נפלא בשגב - יחד עם משהו מבעית. הנשגב הוא עומק, הוא פשר. הוא מעניק לנו משמעות - אבל בד בבד כובל אותנו. שהרי היותי יהודי מעניקה לחיים שלי הקשר ומשמעות. מצד שני, היהדות שלי גם מכריחה אותי לחיים מסוג ספציפי. אף על פי שאני לא מוכרח לחיות כיהודי ואני יכול לברוח מזה, גם אז, זה מה שאני: בורח מהיותי יהודי. לו הייתי נולד סיני לא הייתי בורח - פשוט לא הייתי יהודי.

ג' אלול התשע"ו

שירה איננה מה שאני קורא כשיר או מה שאני קורא לו שיר. וודאי שהיא איננה

שירה איננה מה שאני קורא כשיר או מה שאני קורא לו שיר. וודאי שהיא איננה כל טקסט מעוצב בפסיחות וניקוד. שירה היא הניסיון, ולעתים גם ההצלחה, לחרוג מהמציאות. לתאר משהו נשגב יותר מהעולם - ואיך הנשגב הזה מתיישב בתוך העולם.

ג' אלול התשע"ו

בניסוח שונה:

בניסוח שונה: השמאל בטוח שעל לוח השח מט של נתניהו, נתניהו הוא המלך ושרה המלכה (או להפך). כשמבחינת נתניהו, מדינת ישראל היא המלך ונתניהו הוא המלכה.

כ"א אב התשע"ו

לפני אחת עשרה שנה, על כידוני השמאל-זכויות-האדם עברה תוכנית של גירוש

לפני אחת עשרה שנה, על כידוני השמאל-זכויות-האדם עברה תוכנית של גירוש אנשים מביתם, ללא כל תמורה. אני לא מדבר על הגירוש מעזה (שם גם צה"ל יצא, הישג-נניח-לשיטתם) אלא על צפון השומרון - בו הוחרבו יישובים אף על פי שצה"ל נשאר. בעזה יצא השמאל שוטה מנקודת מבט פרגמטית. בצפון השומרון הוא חשף את ערוותו האידיאולוגית, כשוויתר בחדווה על עקרונותיו-שלו.

כ' אב התשע"ו

אם אפשר לזהות מגמה לפי שני פוסטים (רמז: אי אפשר) אז הוויכוח עם הקו,

אם אפשר לזהות מגמה לפי שני פוסטים (רמז: אי אפשר) אז הוויכוח עם הקו, בנושאים מסויימים, הופך לאיטו מ"אתם פאראנואידים" ל"אולי זהיתם נכון תהליכים אבל הטקטיקה/ריטוריקה שלכם בעיייתית" ובטוויסט מתוחכם יותר - והבעייתיות הזו עצמה אחראית להתגשמות התחזית שלכם.

י"ז אב התשע"ו

היעלמותה של הרוקות בציבור הדתי-לאומי

היעלמותה של הרוקות בציבור הדתי-לאומי (פורסם בעולם קטן השבת, אמ;לק של פוסט ארוך שפרסמתי בעבר) א. דיוויד פוסטר וואלאס סיפר פעם על שני דגים צעירים ששוחים בים. פתאום עובר מולם דג מבוגר ושואל: "איך המים היום?" הם מהנהנים בנימוס, ממשיכים לשחות עד שאחד נשבר ושואל את השני: "תגיד, מה זה מים?"

ט"ז אב התשע"ו

טוב, ציטוט מליאו שטראוס, באדיבות @yahel gamliel שכל כך שווה סטטוס נפרד

טוב, ציטוט מליאו שטראוס, באדיבות @yahel gamliel שכל כך שווה סטטוס נפרד. (אמ;לק: כנגד השיטה של קיבוץ ציטוטים מאב"ע, רמב"ם וכדומה, כדי להראות שבעצם דעה XYZ לגיטימית וזה רק הדוסים המקובעים של היום -טוען שטראוס שלצטט דעות קיצון כדעה לגיטימית מתעלם מההקשר, והוא שהן דעות *קיצון* של מיינסטרים. להפוך את הקיצון למיינסטרים הוא לעקור אותו ממשמעותו האמיתית)

י"ג אב התשע"ו

תורה ואקדמיה - בואו נחדד מה הדיון.

תורה ואקדמיה - בואו נחדד מה הדיון. נניח שמחר אני מעביר שיעור "האם מתן תורה התקיים?" אני אביא בו צדדים לכאן ולכאן, ממצאים ארכיאולוגיים מסיני וממצריים, בסוף אראה שסבירות גבוהה מאד, יחד עם קונצנזוס גורף בעולם המדע, עומדים מאחורי הטענה שמתן תורה *כן* קרה. האם עשיתי משהו לא בסדר? התשובה (שאולי תפתיע את חלקכם) היא כן.

י"ג אב התשע"ו

ריה"ל בכוזרי מדמה את הקרבנות ליצר המין. אדם נורמאלי, הוא אומר, היה

ריה"ל בכוזרי מדמה את הקרבנות ליצר המין. אדם נורמאלי, הוא אומר, היה מזדעזע לגלות את עצמו נמשך לצדדים כל כך שפלים ונמוכים. אבל כאשר מהדבר הזה עצמו נוצרים חיים חדשים, הוא לומד לכבד גם אם לא מבין. ובדומה לכך, ממשיך ריה"ל, עבודת הקרבנות תיראה בעינינו כל כך מוזרה, עד לרגע בו נחוש בעצמנו את תוספת השראת השכינה שבעקבותיה.

י' אב התשע"ו

(כן, אנחנו חילונים.

(כן, אנחנו חילונים. לא שחס וחלילה אנחנו לא שומרים תורה לא מאמינים. אבל ברירת המחדל שלנו היא חילוניות. הנה, אמר לי מישהו השבוע על מקום יישוב מסוים: יש בו עשרים אחוז חרדים, עשרים אחוז דתיים לאומיים והשאר משפחות רגילות כאלה. מה זה "רגילות"? חילונים. כי ננסה לעשות ניסוי: נקח אדם ונפשיט ממנו את כל הייחודים שלו, את כל השונות שלו. מה ייוותר בסוף? חילוני, לא?

ז' אב התשע"ו

הויכוח על תואר מול לימודי רבנות מציף דיון סמוי יותר: היחס בין ערך

הויכוח על תואר מול לימודי רבנות מציף דיון סמוי יותר: היחס בין ערך למדידת הערך. פעם, לא היו מבחני סמיכה. היתה סמיכה: רב הכיר אם תלמיד שלו מוכן להיות סמוך. איך אנחנו יודעים לסמוך על הרב? כי גם הוא סמוך. הצורך במבחן התעורר מהרגע בו לא היה לנו יחס ישיר כזה בין הרב לתלמיד (סטודנט-מרצה לצורך העניין). או שאבדנו את האמון ברב. לכן אנחנו מחפשים מדד אובייקטיבי. מבחן, לצורך העניין.

ו' אב התשע"ו

ברחוב שמוביל לחמותי מתנוססים שלטי פרסום לסוכני נדל"ן מנוסים שיעזרו לך

ברחוב שמוביל לחמותי מתנוססים שלטי פרסום לסוכני נדל"ן מנוסים שיעזרו לך למצוא נכס באיזור. זה תמיד אותו פורמט: שלטים ועליהם אנשים הדורים ומסודרים, מחייכים בעוז ומקרינים בטחון. ופעם בחודש, בערך, מתחלפים הפרצופים באחרים, מחייכים בעוז ומקרינים בטחון.

א' אב התשע"ו

בפוסט (שנמחק בינתיים) העלה פלוני בקשה לגבי הדיון על תשעת הימים: שלא

בפוסט (שנמחק בינתיים) העלה פלוני בקשה לגבי הדיון על תשעת הימים: שלא יהיה רק דיון הלכתי אלא גם דיון של מה כן עושים, מבחינה אמונית. הרב חיים נבון הגיב, שכנראה חז"ל, שעסקו בכ"ד פרקים על הלכות שבת, עמלו לחינם. כל זה הזכיר לי וויכוח על אמונה מול גמרא, שהיה לי בזמנו עם אחד הר"מים שלי (כמובן ת"ח גדול בהרבה ממני). הוא טען ש"כל גדולי ישראל באמונה היו גם גדולים בגמרא".

כ"ט תמוז התשע"ו

נראה שהצלחתי להגדיר לעצמי מה קשה לי עם הקריאות בעד מסורתיות, מסורתנות

נראה שהצלחתי להגדיר לעצמי מה קשה לי עם הקריאות בעד מסורתיות, מסורתנות וכדומה. זו לא תמימות אלא איך החכם מסביר את התם. הרפלקסיה זרה לאופי של התם ופוגמת את תמימותו.

כ"ח תמוז התשע"ו

על השיח

כפי שטענתי בעבר, אנחנו רגילים לחשוב על דעות כסחורה ועל דיון כהעברת קופסאות ממדף למדף. אבל בפועל דעות - וממילא וויכוח - הם משהו אחר לגמרי. חישבו על דעה כסוג של אור. אדם שטוען טענה מקרין אור החוצה. יש כמה וכמה פרמטרים לחוזק האור: האם האדם מסביר ברור; האם הדובר סוחף; כמה אני מעריך אותו; כמה הוא חשוב לי אישית. קיימים גם פרטרים רחבים יותר: כמה אנשים מחזיקים בדעה הזו, מה העצמה של הקבוצה - כלכלית, מוסרית, חינוכית, משפטית, פוליטית וכו'. אי אפשר להתעלם מהאור. אם אתה פוקח את העיניים והוא חזק - אתה מסתנוור. אם תרצה להתחמק, תוכל רק לעצום את העיניים.

כ"ו תמוז התשע"ו

רבנים ליברלים בפיד שלי הקפידו ללמוד מ"מטות" שהתורה מתייחסת למלחמה

רבנים ליברלים בפיד שלי הקפידו ללמוד מ"מטות" שהתורה מתייחסת למלחמה באופן מורכב. עם ישראל נלחם במדין, אבל הלוחמים מוסגרים מחוץ למחנה שבעת ימים כי הם נטמאו. לפעמים חייבים להרוג, אבל ההורג נטמא. ואני תמה: רבותינו, כלום נשמטה מכם הלכה מפורשת שטומאת מת היא רק במגע, ולא במי שהרג על ידי חץ וקשת?

כ"ד תמוז התשע"ו

(במובנים מסויימים יהודי אורתודוקסי לעולם לא יראה עצמו כאורתודוקסי,

(במובנים מסויימים יהודי אורתודוקסי לעולם לא יראה עצמו כאורתודוקסי, מקסימום יאמץ את הכינוי שהדביקו בין יריביו. למעשה, זה די ביי דפיניישן)

כ' תמוז התשע"ו

דוגמה לתיאוריה מדוע אובר קפיטליזם יפגע בכלכלה:

דוגמה לתיאוריה מדוע אובר קפיטליזם יפגע בכלכלה: תנאי בסיס לכלכלה חופשית הם שויון בפני החוק ואכיפת חוזים. שמירת החוק ואכיפתו תלויים באמנה החברתית: הזדהות מסויימת של הציבור. ללא הסכמה ציבורית, חוק הוא אות מתה. וכאן הנקודה: האם לא ייתכן שבשלב מסויים חוסר לכידות חברתי (רשת סוציאלית וכו׳) יחתור תחת האמנה החברתית עצמה?

י"ט תמוז התשע"ו

צריך לומר שוב ושוב: ההישג החשוב ביותר איננו מה אומרים על הפרשייה

צריך לומר שוב ושוב: ההישג החשוב ביותר איננו מה אומרים על הפרשייה האחרונה, אלא *מהי* הפרשיה האחרונה. מושכים אותנו באף כבר שבועיים סביב נושא אחד ואנחנו קופצים כמו כלבי פבלוב. האסטרטגיה הטובה ביותר היא לא לשתף פעולה. צאו מזה, פתחו שיח אלטרנטיבי. אם זה לא מחובתכם, דונו בדברים אחרים. ההגנה הטובה ביותר היא התקפה, ליזום, לא להגיב.

י"ט תמוז התשע"ו

הרהור על קפיטליזם:

הרהור על קפיטליזם: א. כשמצביעים על בעיות בכלכלה נוהגים קפיטליסטים לטעון שהכל הוא משום שאנחנו לא *מספיק* קפיטליסטים. ב. מי *באמת* קפיטליסט? אין מדינה כזו, קפיטליזם טהור, לדוגמה משום שפוליטיקאים וקפיטליזם לא הולכים טוב ביחד (אורי כ"ץ, גלעד אלפר, שם שם).

י"ח תמוז התשע"ו

פייסבוק הוא פלטפורמה עם כמה תכונות יסוד. אולי העיקרית שבהן היא שיטוח

פייסבוק הוא פלטפורמה עם כמה תכונות יסוד. אולי העיקרית שבהן היא שיטוח היררכיות. אני לא מחבב, לא שיטוח היררכיות ולא בועתיות ולכן אדגיש: אני רוצה לרגע לדון על דברי הרב יהושע, אבל אין כאן דיון בין שווים אלא תלמיד שדן על דברי ת"ח גדול ממנו לאין שיעור, על פי דרכה של תורה.

ט"ו תמוז התשע"ו

(לא בטוח בדברים הבאים אבל חשד מנקר:

(לא בטוח בדברים הבאים אבל חשד מנקר: היתה תקופה בישראל בה היה יותר חופש ביטוי. נניח באיזור חמש-עשרה שנה לפנינו. הסיבה לתקופה ההיא לא היתה סובלנות אמיתית אלא פשוט זמן דימדומים בין תקופה הקודמת בה המיינסטרים (או האליטה) היו ציונים-סוציאליסטים, לתקופה הנוכחית של מיינסטרים ליברלי-פרוגרסיבי.

י"ג תמוז התשע"ו

יהודה מזכיר לנו את החלוקה בין אלה שאכפת להם לשכנע את כולם לאלה שלא.

יהודה מזכיר לנו את החלוקה בין אלה שאכפת להם לשכנע את כולם לאלה שלא. ואני מוסיף שזו דוגמה אחת לחלוקה כללית יותר: בין אלה שאכפת להם לאלה שלא.

י"ג תמוז התשע"ו

אמר להן הקב"ה: "בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם"

אמר להן הקב"ה: "בכבודי לא מחיתם, על כבודו של בשר ודם מחיתם" אמרו לו: "האמת האלוהית היא אינסופית ואין אדם יכול לדעת אם הוא צודק בה ולקום ולמחות בשמה" אמר להם: "והאמת האנושית?!" אמרו לו: "׳הארץ׳ נתן לבני אדם. כתר הנאורות מונח ועומד, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול" (וכבר דברנו מהדמיון בין הזמן הזה לימי שפוט השופטים)

י"ג תמוז התשע"ו

בשולי הדברים: רבים מבינים שקראתי להסתגרות גמורה. יש סיבה טובה להבין כך

בשולי הדברים: רבים מבינים שקראתי להסתגרות גמורה. יש סיבה טובה להבין כך את דברי ואי ההבנה נעוצה בי. אבל זה לא פוסט מתייפייף שבא להגיד בוא נהיה מאוזנים ופתיחות זה אחלה וצריך גם וגם. בכוונה הייתי בוטה, כי בעינינו כיום פתיחות היא האידיאל וסגירות רק אמצעי. לדעתנו אין נזק מפתיחות אלא רק כפאשלה. אשליית האומניפוטנטיות שלנו ביחס למחשבות שלנו היא עצומה, ובהתאם לכך צריך לצעוק.

י"ב תמוז התשע"ו

בשבח ההסתגרות - חלק ב'

בשבח ההסתגרות - חלק ב' א. גם אם נבין אחרת את רכישת הידע, משהו מציק: אנחנו עד כדי כך חלשים? כל דעה לא מתאימה תפיל אותנו? אז אולי משהו דפוק כאן מלכתחילה? וודאי שיש בטענה אמת. הרי גם לגוף האדם יש מנגנוני הגנה ממאכלים מזיקים: מערכת עיכול בריאה, הקאה במקרה חירום - למה שמנגנוני ההכרה יהיו שונים?

י"א תמוז התשע"ו

בשבח ההסתגרות - א'

בשבח ההסתגרות - א' "הקול בראש", סרט שמדבר על מה שקורה בראש שלכם, מראה לנו אזור בו מאוחסן הידע שלנו על העולם. האזור הזה - כפי שהצביע @ידידיה גזבר - מעוצב כמו סופרמרקט ענקי. וזה תיאור לא רע איך אנחנו תופסים את הידיעות שלנו: הן מוצרים מונחים על מהדפים. אנחנו נבחר מה לקחת לסל שלנו ומה לזרוק.

י"א תמוז התשע"ו

(דומני שיש חילונים מסויימים שנלחמים ב"רבנים" מתוך מחשבה שלו רק ייעלמו

(דומני שיש חילונים מסויימים שנלחמים ב"רבנים" מתוך מחשבה שלו רק ייעלמו הרבנים, תישאר התורה כמין ווינטג' צבעוני או כמו הדוד הסנילי שכולם אוהבים לחבב. כשהאמת היא שמה שעלול לקרות הוא שהתנ"ך יהפוך, חס וחלילה, לאב קדמוני וקנאי שאין לזעמו מרפא)

ז' תמוז התשע"ו

א. הרב שטיינזלץ כתב השבת שפעם מישהו הסביר לו למה משיח לא בא: כי אף אחד

א. הרב שטיינזלץ כתב השבת שפעם מישהו הסביר לו למה משיח לא בא: כי אף אחד לא רוצה אותו. לרשעים טוב עם העברות שלהם, ולצדיקים טוב עם המצוות שלהם. ב. זה הזכיר לי סיפור על אדמו"ר הזקן שהיה שר: "ריבונו של עולם, אני לא רוצה את גן עדן שלך ולא את הגיהנום שלך אלא רק אותך, אותך, אותך" (ובאידיש: "דו, דו, דו")

ג' תמוז התשע"ו

מאז ביטלו חכמים את יצר העבודה-זרה נותרו באנושות שני כוחות דומיננטיים:

מאז ביטלו חכמים את יצר העבודה-זרה נותרו באנושות שני כוחות דומיננטיים: גילוי עריות ושפיכות דמים. בשפה מודרנית נאמר - יצר המין ויצר האלימות. נדמה לי שבכל התקופות וכל החברות היו שלל איסורים שנגעו לשני היצרים האלו, ובצדק גמור.

כ' סיון התשע"ו

אחד המונחים הקבליים הראשונים שכל מתפלל יהודי נחשף אליהם הוא שבע

אחד המונחים הקבליים הראשונים שכל מתפלל יהודי נחשף אליהם הוא שבע הספירות. למה? כי מדפיסי הסידורים החליטו לכלול בנוסח ספירת העומר את הספירה הקבלית ששייכת לכל יום מספירת העומר.

א' אייר התשע"ו

פעם ישבתי עם גירא, שהתנסה בכמה חומרים ועשה כמה צמחים ונפל בכמה עזאזלים

פעם ישבתי עם גירא, שהתנסה בכמה חומרים ועשה כמה צמחים ונפל בכמה עזאזלים והתפרק אברים אברים. אחרי שהלך לאן שהלך ותפר את החיים שלו מחדש, הוא בא לחפש ברוחניות תחליף יציב יותר. אמרתי לו: תראה, אני חנון עד כדי כך שבחיים לא נגעתי אפילו בנרגילה. או בסיגריה. או בוודקה הזולה שיש בהתוועדויות. אז קח מה שאני אומר בערבון מוגבל, אבל-

כ"ח ניסן התשע"ו

משהו שעולה בי, מכמה כיוונים, מהדיונים על עולם הישיבות: אנחנו מגיעים אל

משהו שעולה בי, מכמה כיוונים, מהדיונים על עולם הישיבות: אנחנו מגיעים אל התורה מאוחר מדי.

כ"ז ניסן התשע"ו

(כשמתריסים "איפה אלוהים היה בשואה" אפשר, ואולי אף נכון, להשיב: "הקב"ה

(כשמתריסים "איפה אלוהים היה בשואה" אפשר, ואולי אף נכון, להשיב: "הקב"ה נשגב מתפישתנו". אבל לתשובה כזו יש מחיר. התשובה הזו היא חלק ממשפחה מכובדת של תשובות אותן אני מכנה 'תשובות ג'וקר'. זאת כיון שהן: א. נכונות תמיד. ב. מייתרות כל תשובה אחרת.

כ"ז ניסן התשע"ו

מי שלא לן בעומקה של אמונה, מי שלא הכיר לימוד אמונה בעמל ובהתמדה

מי שלא לן בעומקה של אמונה, מי שלא הכיר לימוד אמונה בעמל ובהתמדה (רוחניים), ימשיך לחשוב בסתר ליבו שאמונה היא מין תחביב נחמד לכמה שעות ביום, לא משנה כמה יפאר אותה. #תגובות_שהפכו_לסטטוסים

כ"ה ניסן התשע"ו

בהמשך לפוסט הקודם, כשאני חוזר להרהר בתקופה ההיא עולה התהיה: למה דווקא

בהמשך לפוסט הקודם, כשאני חוזר להרהר בתקופה ההיא עולה התהיה: למה דווקא אני. הרי (בדיעבד) האוריינטציה שלי היא של אמונה ולא של גמרא. אז למה דווקא אני, שכיום עוסק ברוב מנין ובנין של זמני בלימודי אמונה, עפתי כל כך על גמרא בעיון ובבקיאות? למה חברים שלי שעד היום גורסים גמרא לתאווה לא נפלו לשם?

כ"ה ניסן התשע"ו

את חטאי אני מזכיר היום: אני, בשבתי כשיעור א׳ - ב׳, הייתי נגוע בנגע

את חטאי אני מזכיר היום: אני, בשבתי כשיעור א׳ - ב׳, הייתי נגוע בנגע המתמידנות. מה היא מתמידנות? כמו התמדה, רק בקטע אובססיבי. אתה לומד ולומד ולומד ואסור לך לעצור לרגע. קשה לך? אתה נחנק? מה אתה חושב, לסטייפלר היה קל? שמנדריק.

כ"ד ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל. [7] (ספויילרים וכו')

#קצרים_על_שטיסל. [7] (ספויילרים וכו') אחרי שרוחמי מתקדשת, שולם מורה לגיטי שהדבר הראשון שהיא צריכה לעשות הוא לבלוע את מה שיש לה בבטן ולחזור הביתה. אבל רק הצעד הזה נפתח פתח לריפוי הזוגיות.

כ"ג ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל. [6] (ספויילרים וכו')

#קצרים_על_שטיסל. [6] (ספויילרים וכו') בניסיון להציג את החברה החרדית (ולא רק היא) מסתתר מתח גדול בין שתי קצוות. קצה אחד הוא: עלילה על החברה החרדית בלי תיירה במרכז? אלו לא חרדים אלא חילונים עם חליפה ומגבעת! והקוטב השני: וכי מה, חרדים הם לא בני אדם? הם לא אוהבים או עצובים? הם רק אידיאולוגיה?

כ"ג ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל. [5] (ספויילרים וכו')

#קצרים_על_שטיסל. [5] (ספויילרים וכו') כשאני מנסה לחשוב על פריימים נבחרים, על דיאולוגים מבריקים, על סצינות גאוניות - אני מתקשה להחליט. לא זוכר הכל. אז בערבון מוגבל. פריים: כששולם מקרב לתמונה את הנר, הבד הופך שקוף ורואים מהצד האחורי של התמונה את הראש של דבורה. וואן ליינר: צבי אריה אומר לאשתו: אני צריך רק כליה אחת.

כ"ג ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל [4] (ספויילרים וכו')

#קצרים_על_שטיסל [4] (ספויילרים וכו') המניע המרכזי של רוב צירי העלילה היא דמות האם הנוכחת-נעדרת. לאורך העונה הראשונה (אלישבע כתחליף האם) ולאורך העונה השנייה - גם דבורה וגם בובע מלכה (התערוכה, השבעה, הקבר).

כ"ג ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל [3] (ספויילרים וכו')

#קצרים_על_שטיסל [3] (ספויילרים וכו') א. רבים מתייחסים לפרק הסיום של העונה השנייה, אבל בעיני השיא היה דווקא שני פרקים לפניו. כי ההכרעה של סוף הסדרה, לפחות מצד קיווע, היא די בנאלית. לא הרבה השתנה מאז "קוראים לי אשר לב" השטחי. אמנות עמוקה מול יהדות של פולקלור. מי ינצח? you kidding.

כ"ג ניסן התשע"ו

#קצרים_על_שטיסל. [2]

#קצרים_על_שטיסל. [2] ליפא וגיטי: כמה אני אוהב את הדמויות האלו, אף על פי שהפתירה שלהן חלשה יותר מהקונפליקט. הערת ליפא קטנה: שמתם לב לאופן בו הוא מניע את הגוף שלו? מיקס בין 'קפיציות' היפראקטיבית לבין התנענעות של בן ישיבה. אז זהו.

כ"ג ניסן התשע"ו

א. הטריגר הסופי לשיר היה פוסט של ידידיה. כמו פוסטים קודמים התרשמתי מאד

א. הטריגר הסופי לשיר היה פוסט של ידידיה. כמו פוסטים קודמים התרשמתי מאד מהטיעונים אבל בסוף נשארה תחושה לא נוחה. היא התעצמה כשאורי צירף בתגובה, סרטון של הרב יוסי פרומן על תפילה: להתפלל בלי לדעת אם מישהו מקשיב. זה היה יפה, אבל -

י"ג ניסן התשע"ו

Loading