קונטרה אופטימית לפוסט של אתמול. א. אתמול ניסיתי לטעון שאין תעודת ביטוח. אין דרך מסוימת שאם תלך בה, בטוח לא תיפול על האף, ולמעלה מזה. אז מה כן ניתן לעשות? ב. דבר ראשון, בלי פאניקה. רוב הזמן רוב האנשים יהיו בסדר, אם רק יקפידו על הכללים. זו נחמה מאד קטנה עבור מיעוט האנשים במיעוט הזמן, אבל עבור הרוב אפשר להרפות מההיסטריה. ג. דבר שני, מהותי יותר: לשנות ראש.
ט"ז סיון התשע"ט
א. אזהרה: זה פוסט מבאס. ב. לפני כמה שנים התדרדרה משפחה שלמה לתהום ונהרגה כמעט כולה. בשיח החברתי שלאחר מכן הועלו טענות שהם לא בדקו ברקסים ואם רק היו בודקים היו ניצלים כולם. (אגב, בכלל לא ברור שזה מה שקרה שם, אבל רצתי למוסך לבדוק ברקסים).
ט"ו סיון התשע"ט
ז' סיון התשע"ט
מלים יכולות להיות מלאות או ריקות. טעונות או חלולות. בעלות פנים או פלטה שטוחה. ככל שאני מרבה במלים, הבטריה הפנימית שלי הולכת ומתרוקנת. כשהיא מגיעה לאפס אחוז אני לא הופך לאילם. לפחות לא טכנית. אני יכול עדיין לדבר, אבל המלים הופכות לזומבים. הן מתנועעות, אבל אין בהן אנושיות.
ג' סיון התשע"ט
ב' סיון התשע"ט
יש שתי דרכים בהן חברה יכולה למשטר את הפרט. דרך ראשונה היא חיצונית - איסורים, טאבואים, נורמות חברתיות, מבטים זעופים וכו'. דרך שניה, אולי אפקטיבית ומדכאת יותר, היא מבפנים - שאתה תרגיש אשם, לא בסדר, שתהפוך להיות חולה וכדומה.
א' סיון התשע"ט
צפיתי (ליתר דיוק האזנתי), לשני הפרקים הראשונים של yyy והגעתי למסקנה קצת מפתיעה: מדובר בזן אחר של חרדים.
כ"ח אייר התשע"ט
י"ח אייר התשע"ט
י"ז אייר התשע"ט