- זו תחושה בלתי פוסקת. היא לא נעלמת אפילו לשניה. כאילו, אני מרגיש לגמרי מרוקן מבפנים. כאילו הלב שלי כבר לא פועם. אבל בקטע אפור, לא שחור, כן? זה לא כאילו שהלב שלי עצר מרוב לחץ. פשוט… כלום כזה.
- אני מבין. מכיר את התחושה - לא באופן אישי, אני מתכוון. זו, מממ, תופעה מתועדת בספרות הפסיכולוגית. אולי -
- רגע, אבל זה לא הכל! אני מרגיש קצת, לא יודע איך לומר, קצת מפוזר? כאילו הגוף שלי כבר לא ממש מציית לי. רגל נגררת, ידיים מדולדלות. הייתי אומר שאלו סתם תחושות, אבל גם אנשים התחילו להעיר לי. חלק מהם פשוט מתרחקים ממני, כאילו אני דוחה אותם.
- יש לך מושג מתי זה, מממ, התחיל בערך?
- אה, זה דווקא די ברור. הכל התחיל לפני חודש, מיד אחרי שעברתי תאונת דרכים.
- מממ. מעניין. מאז תאונת דרכים, אתה אומר. תסלח לי אם אני שואל, עד כמה היא היתה, אתה יודע, ממממ, חמורה?
- די חמורה. שני הרכבים טוטאל לוסט, המנוע נכנס לתוך תא הנוסעים, כאלה.
- ככה חשבתי. תראה, מה שאתה מתאר הם תסמינים קלאסיים של, מממ, pdsd, או Post Death Stress Disorder -
- כלומר?
- בעברית פשוטה אתה, מממ, מדחיק את העובדה שאתה מת.
- מת?
- כן, מאז התאונה. כנראה נפצעת ברמה כזו שאתה, מממ, נהיית מת. זה מסביר את הלב שלא פועם והרגליים המדלדלות וכולי. יש אנשים שמדחיקים את זה. אתה יודע מוות הוא, מממ, חוויה די טראומטית.
- אבל אני הולך, אני מדבר איתך. נראה לך שאדם מת יעשה דברים כאלו?
- הנפש האנושית היא דבר מוזר, תתפלא מה אדם יכול לעשות כדי, מממ, להדחיק משהו שמלחיץ אותו.
- אז. אז, מה אני אמור לעשות עכשיו?
- אל תדאג, אמרתי לך שזו תסמונת, מממ, מוכרת. נעבוד על זה ביחד. תצטרך ללמוד איך לחיות עם החיים החדשים האלה.
- עם המוות, כאילו?
- כן. יש גם צדדים חיוביים בלהיות מת. תוכל סוף סוף להיפטר מחרדת המוות. הרבה אנשים היו מתים להיפטר ממנה. יש כאלה שמציינים כחוויה מחזקת לשמוע מה אומרים עליך אחרי מותך. יודע מה? גם בפרטים הקטנים: תוכל אפילו, מממ, להוציא פטור מארנונה.
- וממס הכנסה?
- אה, לא, לא מס הכנסה. אבל אני די משוכנע שיש פטור בארנונה. תזכיר לי בפגישה הבאה שלנו למצוא לך את הטפסים.
- זה נשמע אפילו קצת מעודד, כשחושבים על זה. זו דווקא יכול להיות הזדמנות טובה -
- לא לא לא! אל תעצום עיניים!
- למה לא? הנה, אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב.
- זו בדיוק הסיבה. אל תעצום את העיניים!
-
-
- הלו, יואב, תוכל לשלוח לכאן את החבר'ה שלך? יש לי פה, מממ, עוד פציינט של pdsd.
- ותגיד להם לשים לב מה הם עושים. פעם שעברה הם השאירו לי פה יד.
- אני מבין. מכיר את התחושה - לא באופן אישי, אני מתכוון. זו, מממ, תופעה מתועדת בספרות הפסיכולוגית. אולי -
- רגע, אבל זה לא הכל! אני מרגיש קצת, לא יודע איך לומר, קצת מפוזר? כאילו הגוף שלי כבר לא ממש מציית לי. רגל נגררת, ידיים מדולדלות. הייתי אומר שאלו סתם תחושות, אבל גם אנשים התחילו להעיר לי. חלק מהם פשוט מתרחקים ממני, כאילו אני דוחה אותם.
- יש לך מושג מתי זה, מממ, התחיל בערך?
- אה, זה דווקא די ברור. הכל התחיל לפני חודש, מיד אחרי שעברתי תאונת דרכים.
- מממ. מעניין. מאז תאונת דרכים, אתה אומר. תסלח לי אם אני שואל, עד כמה היא היתה, אתה יודע, ממממ, חמורה?
- די חמורה. שני הרכבים טוטאל לוסט, המנוע נכנס לתוך תא הנוסעים, כאלה.
- ככה חשבתי. תראה, מה שאתה מתאר הם תסמינים קלאסיים של, מממ, pdsd, או Post Death Stress Disorder -
- כלומר?
- בעברית פשוטה אתה, מממ, מדחיק את העובדה שאתה מת.
- מת?
- כן, מאז התאונה. כנראה נפצעת ברמה כזו שאתה, מממ, נהיית מת. זה מסביר את הלב שלא פועם והרגליים המדלדלות וכולי. יש אנשים שמדחיקים את זה. אתה יודע מוות הוא, מממ, חוויה די טראומטית.
- אבל אני הולך, אני מדבר איתך. נראה לך שאדם מת יעשה דברים כאלו?
- הנפש האנושית היא דבר מוזר, תתפלא מה אדם יכול לעשות כדי, מממ, להדחיק משהו שמלחיץ אותו.
- אז. אז, מה אני אמור לעשות עכשיו?
- אל תדאג, אמרתי לך שזו תסמונת, מממ, מוכרת. נעבוד על זה ביחד. תצטרך ללמוד איך לחיות עם החיים החדשים האלה.
- עם המוות, כאילו?
- כן. יש גם צדדים חיוביים בלהיות מת. תוכל סוף סוף להיפטר מחרדת המוות. הרבה אנשים היו מתים להיפטר ממנה. יש כאלה שמציינים כחוויה מחזקת לשמוע מה אומרים עליך אחרי מותך. יודע מה? גם בפרטים הקטנים: תוכל אפילו, מממ, להוציא פטור מארנונה.
- וממס הכנסה?
- אה, לא, לא מס הכנסה. אבל אני די משוכנע שיש פטור בארנונה. תזכיר לי בפגישה הבאה שלנו למצוא לך את הטפסים.
- זה נשמע אפילו קצת מעודד, כשחושבים על זה. זו דווקא יכול להיות הזדמנות טובה -
- לא לא לא! אל תעצום עיניים!
- למה לא? הנה, אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב.
- זו בדיוק הסיבה. אל תעצום את העיניים!
-
-
- הלו, יואב, תוכל לשלוח לכאן את החבר'ה שלך? יש לי פה, מממ, עוד פציינט של pdsd.
- ותגיד להם לשים לב מה הם עושים. פעם שעברה הם השאירו לי פה יד.
