כשאנשים מתווכחים, יש כמה צעדים שמי שנוקט בהם נפסל. וכשאני אומר "נפסל" אני לא מתכוון למומחים מהפקולטה על שם גודווין שמעקמים את האף. אני מתכוון שהטוען נתפס כמתלהם, בריון וממילא לא רציני. אם יתמיד בגישה הזו, יידחק לשוליים של השיח. לכן להיפסל הוא לא עניין שולי בדיון אלא מהתנאים המקדימים לו. אם אתה לא רציני - לא יאזינו לך. בכלל.
י"ד אב התשע"ז
י"א אב התשע"ז
ח' אב התשע"ז
ה' אב התשע"ז
ישנה תפיסה מהפכנית לפיה התורה, כמושג רוחני, רחבה לאין קץ, אך המימוש הקונקרטי שלה (לשם הנוחות נקרא לו בית המדרש, אבל זה לא בהכרח רק הוא) לא מכיל את כל מרחביה.
ד' אב התשע"ז
ג' אב התשע"ז
אם נשארים בתודעה שתיארתי לעיל, אדם מרים ידיים, מתייאש. "הם" לא הנגישו לי את התורה, "הם" היו מנותקים. אז תורה זה פאסה, תלמיד חכם - בכלל, אדם שלומד תורה דרך קבע - זה לא אני. אני לא מסוגל לחיות חיים מודרניים ולשמור על ההלכה. דרך אחרת לא הוצגה לי.
ב' אב התשע"ז