הצד הקפיטלסיטי בואכה ליברטריאני של הפיד שלי לגלג שבוע שעבר על עובדי

י"ד אב התשע"ז

נושאים באתר

הצד הקפיטלסיטי בואכה ליברטריאני של הפיד שלי לגלג שבוע שעבר על עובדי המשרד להגנת הסביבה. בקצרה: הם קבעו תקן של מעט חניות לבנייני משרדים, ואז התקוממו כשגילו שהם עומדים בעצמם לעבור לבנין כזה, ואיך הם יסתדרו עם חניות?

הא הא, לגלג הפיד. אנשי הממשלה הם צבועים ומפילים על אחרים תקנים שהם לא רוצים שיהיו להם.

צר לי, אבל "הגנת הסביבה" מניחה שיש משהו של*אף אחד* אין כוח לעשות - פשוטי העם ופקידי ממשלה גם יחד. אבל אם כולם ילכו אחר שרירות ליבם, הנזק לכולם יהיה גדול לאין ערוך. לאף אחד אין כוח לתחבורה ציבורית אבל אם כולם ייסעו ברכב פרטי, מרכזי הערים יהיו מלאים בערפיח.

התפקיד של רגולציה במקרה הזה הוא *בדיוק* לכפות תקן שאף אחד לא אוהב בטווח קצר, אבל לטווח ארוך ייטיב עם כולם. זה בדיוק מה שקורה כאן - הם יצרו תקן שאף אחד, כולל עצמם, לא אוהב. רבאק, לא ביקשו שהם יאהבו אותו, רק שהוא יעבוד.

שנה שעברה שיתפתי פוסט של @eyal rozenman שהמשיל את הממשלה למלחים של אודיסאוס, שסתמו את אוזניהם בשעווה כדי לא לשמוע את שירת הסירנות. הממשלה היא המלחים האלו, חירשת לאינטרס הפרטי במקום בו האינטרס הציבורי מחייב.

יהל העיר שהמשל נכון רק אם למלחים (הממשלה) אכן יש שעווה באוזניים והם לא הולכים על פי אינטרסים אחרים. טוב, אז במקרה הזה, לפחות, התברר שיש להם שעווה באוזניים.

רוצים לטעון נגד תקן חניות? סבבה. *זה* איננו טיעון טוב.
Loading