פוסטים בנושא מפייסבוק

א. "תשמע, היה שם בנאדם אחד מדהים!", "הבנאדם קם בבוקר, חייב את הקפה שלו". אתם מן הסתם מכירים משפטים כאלו, בהם במקום לומר 'מישהו' (או במקום 'אני') אומרים 'בנאדם'.
אבל יש אנשים שאומרים משפטים כאלו אחרת: "פגשנו שם יהודי ממש מתוק"; "נו, מה, אז יהודי לא הצליח לקום בשש בבוקר". במשפטים האלו, במקום 'מישהו' אומרים 'יהודי'.

ארץ הפיות נוכחת אצל האב בראון, אבל לא כפנטזיה ברורה, פסאודו חומרית. אין פיות קטנות שמושכות לאב בראון באף ולא דרקונים יורקי אש. בכל פעם שמופיעה פנטזיה כזו או דומות לה, הן מתבררות כאשליה או כהונאה אנושית: אם זו קללה בשפה מסתורית או אימה גותית, פתרונה יהיה מעשה ארצי לגמרי.

זה פוסט שרציתי לפרסם לפני הבחירות. לא היה לי כוח, וגם תהיתי שמא טעיתי, אבל בסופו של דבר הוא נשאר חצי מוצדק: למה לא זהות?

אין כוונתי לדון למה לא להצביע זהות - יש לי התנגדות עקרונית אותה כבר פירטתי. אלא: למה זה לא עבד? ולמה ההצבעה נשארה ברובה בציבור הדתי לאומי גם אם תמכו בזהות לא מעט דמויות (צבעוניות) מציבורים אחרים?

הרהורים על האב בראון (ב) - על הרמאות

א. צ'סטרטון הוא רמאי מבריק, מתעתע ובעיקר משעשע. השעשוע שהוא מעניק גורם לנו למחול על שקריו. אבל הוא רמאי. אני לא יודע לשים את האצבע על הנקודה שגורמת לי לחוש ככה, אבל היא נוכחת.