א. "תשמע, היה שם בנאדם אחד מדהים!", "הבנאדם קם בבוקר, חייב את הקפה שלו". אתם מן הסתם מכירים משפטים כאלו, בהם במקום לומר 'מישהו' (או במקום 'אני') אומרים 'בנאדם'.
אבל יש אנשים שאומרים משפטים כאלו אחרת: "פגשנו שם יהודי ממש מתוק"; "נו, מה, אז יהודי לא הצליח לקום בשש בבוקר". במשפטים האלו, במקום 'מישהו' אומרים 'יהודי'.
ב. פעם כתבתי על זה שרוב הדתיים היום הם חילונים עם כיפה. לא שהם צבועים או מתחזים חס וחלילה. פשוט בתודעה שלהם סתם אדם הוא חילוני. הם עשו צעד מיוחד, והחליטו לשים (או להמשיך לשים) כיפה. ה'סתמא' של האדם הוא חילוני, ויש כאלו שמחליטים להיות דתיים.
בדומה לכך, עבור האנשים שאומרים "בנאדם" - הם קודם כל בני אדם. קבוצת הייחוס הראשונית שלהם היא האנושות. אחר כך, תשאל אותם - הם יאמרו שבטח, הם יהודים.
עבור אנשים מהסוג השני, שאומרים 'יהודי', קבוצת הייחוס הראשונית שלהם היא שהם יהודים. עכשיו, ברור שהם בני אדם, הם לא חושבים אחרת. אבל מבחינתם קודם כל הם יהודים, ואחר כך הם בני אדם.
ג. אולי כך ניתן להסביר את התגובות השונות ביחס לשריפת הנוטרדאם. מי שהוא קודם כל בן אדם חושב: הנה מבנה מונומנטלי עתיק שנחרב. מי שהוא קודם כל יהודי חושב: הנה נחרב מבנה שמסמל רדיפת יהודים ושריפת ספריהם. שני הצדדים יכולים לחשוב *אחר כך* גם על הצד השני, אבל השאלה היא מה הדבר הראשון שעולה להם בראש.
ד. כרגיל יש קאץ': איך 'סתם אדם' תופס את הנוטר דאם? כקתדרלה שעברה חילון - מסמל טעון דתית לסמל היסטורי (כלומר דתיות שהתחלנה). מי שתופס את עצמו קודם כל כאדם, הוא לא באמת אדם נייטרלי, אוניברסלי. הרי מוסלמי יתפוס את האירוע אחרת, יפני יתפוס אותו אחרת. אם כן, ה'סתם אדם' הוא בעצם אדם מאד מסויים: אדם מערבי-נוצרי שעבר חילון.
ה. ואני, מה אני חושב או מרגיש? לא יודע, אני סתם יהודי פשוט.
אבל יש אנשים שאומרים משפטים כאלו אחרת: "פגשנו שם יהודי ממש מתוק"; "נו, מה, אז יהודי לא הצליח לקום בשש בבוקר". במשפטים האלו, במקום 'מישהו' אומרים 'יהודי'.
ב. פעם כתבתי על זה שרוב הדתיים היום הם חילונים עם כיפה. לא שהם צבועים או מתחזים חס וחלילה. פשוט בתודעה שלהם סתם אדם הוא חילוני. הם עשו צעד מיוחד, והחליטו לשים (או להמשיך לשים) כיפה. ה'סתמא' של האדם הוא חילוני, ויש כאלו שמחליטים להיות דתיים.
בדומה לכך, עבור האנשים שאומרים "בנאדם" - הם קודם כל בני אדם. קבוצת הייחוס הראשונית שלהם היא האנושות. אחר כך, תשאל אותם - הם יאמרו שבטח, הם יהודים.
עבור אנשים מהסוג השני, שאומרים 'יהודי', קבוצת הייחוס הראשונית שלהם היא שהם יהודים. עכשיו, ברור שהם בני אדם, הם לא חושבים אחרת. אבל מבחינתם קודם כל הם יהודים, ואחר כך הם בני אדם.
ג. אולי כך ניתן להסביר את התגובות השונות ביחס לשריפת הנוטרדאם. מי שהוא קודם כל בן אדם חושב: הנה מבנה מונומנטלי עתיק שנחרב. מי שהוא קודם כל יהודי חושב: הנה נחרב מבנה שמסמל רדיפת יהודים ושריפת ספריהם. שני הצדדים יכולים לחשוב *אחר כך* גם על הצד השני, אבל השאלה היא מה הדבר הראשון שעולה להם בראש.
ד. כרגיל יש קאץ': איך 'סתם אדם' תופס את הנוטר דאם? כקתדרלה שעברה חילון - מסמל טעון דתית לסמל היסטורי (כלומר דתיות שהתחלנה). מי שתופס את עצמו קודם כל כאדם, הוא לא באמת אדם נייטרלי, אוניברסלי. הרי מוסלמי יתפוס את האירוע אחרת, יפני יתפוס אותו אחרת. אם כן, ה'סתם אדם' הוא בעצם אדם מאד מסויים: אדם מערבי-נוצרי שעבר חילון.
ה. ואני, מה אני חושב או מרגיש? לא יודע, אני סתם יהודי פשוט.
