פוסטים בנושא הרהורים על סדר הלימוד

א. הראיה מהתכנון (טענת השעון) טוענת בגדול ככה: כל דבר מורכב שעובד שאנחנו מכירים מחייב שמישהו תכנן אותו. העולם שלנו מורכב מאד ועובד להפליא, בהכרח שמישהו תכנן אותו -> מכאן שיש בורא, מ.ש.ל.

המפלגה הדתית עוסקת בבין אדם למקום, זה פשוט. 

המפלגה הלאומית עוסקת בבין אדם לעצמו: הלאום ברמה החברתית מקביל ל'עצמו' ברמה האישית

המפלגה האוניברסלית עסוקה בטובת כל הבריות, ב"חברים" של הלאום, האנושות כולה.

עולם מבחינתנו הוא מציאות; מציאות בעינינו היא תמיד חוקית; חוקיות היא מכנית וככזו היא הפך הרוחניות. אפשר לתאר עולם שבמקום כוח המשיכה יש איזה 'חוק רוחני'. אבל אז לא ברור מה הרווחנו. אם יש 'חוק כמו כוח משיכה רק רוחני' - אין בזה שום דבר רוחני.

כשריה"ל מדבר על השם המפורש, הרצון איננו בעובדה פיזית - איננו בנס ששובר את חוקי הטבע וקובע עובדה מציאותית. הוא רצון ב, במובן של מערכת יחסים: הקב"ה רוצה בעם ישראל.