י"ח חשון התשפ"ו
ה' ניסן התשפ"ג
ד' אב התשפ"ב
גם בעולם האמיתות יש מעין 'יש' יסודי שיכול להתגלגל בפנים שונות. הוא יכול לדבר כשכל או כעובדות מדידות. הוא יכול להופיע כרגש, כרטוריקה, כאמנות או תרבות. הוא יכול לדבר כיחסי חברות, אהבה או שכנות. כתחושות כמו שנאה או תקווה. הוא יכול לדבר כמסורת או ניסיון חיים.
ג' אדר התשפ"א
רק שזה המקום בו #בשבח_ההסתגרות מביס את עצמו. כי אם עצם הידיעה למשהו משנה את האדם ולא בהכרח לטובה, אולי עצם החשיפה למישורים הנסתרים משנה את האדם? אולי מי שמכיר בהם הופך להיות פגיע יותר כלפיהם ודווקא מי שמתהלך במישרים ניצל, אולי תומת הישרים תנחם?
כ"ח חשון התשפ"א
נניח שאתם הולכים לקנות טוסטר. נכנסים לחנות הראשונה, והמוכר אומר לכם - מאה ועשר ש"ח. מרימים טוסטר אחר והוא אומר לכם - זה? זה שמונים ש"ח. אוקיי, סבבה והכל, אתם מעדיפים את הזול בשלושים שקל, נכון? קונים אותו ומרוצים.
ו' אדר התשע"ח
כ"ו כסלו התשע"ח
ד' תשרי התשע"ח
כ"ו שבט התשע"ז
א. התגובה העיקרית למאמר #בשבח_ההסתגרות היתה מעשית: "מה אתה מציע לעשות, בתכל'ס?" יחד עם בת הדודה הפחות מדויקת שלה: "אתה באמת חושב שאפשר/נכון לעשות כך וכך"? ב. אז לא. לא באתי להתוות קו חינוכי מעשי. אני לא יודע איך נכון לחנך את הילדים שלי, קל וחומר להתוות קו חינוכי מעשי לכו---לם. המאמר שלי בסך הכל נועד לשרטט וקטור.
כ"ג שבט התשע"ז
