א. ההוכחה מהבריאה (והתכנון) מסתמכת על עצם קיום העולם: אם העולם קיים, יש מי שברא אותו. הנחת היסוד המובלעת היא התפעמות מעצם הקיום. הקיום עצמו כל כך מעורר את הנפש, שממילא נכון לשאול בן מי זה העלם.

ב. כנראה מאותה הסיבה, כל כך חשוב לרח"ק להסביר שהקיום עצמו מצריך הצדקה, ואלמלא הקב"ה, שהוא מקומו של עולם, לא היה לעולם מקום.

א. הראיה מהתכנון (טענת השעון) טוענת בגדול ככה: כל דבר מורכב שעובד שאנחנו מכירים מחייב שמישהו תכנן אותו. העולם שלנו מורכב מאד ועובד להפליא, בהכרח שמישהו תכנן אותו -> מכאן שיש בורא, מ.ש.ל.