פוסטים בנושא הרהורים על סדר הלימוד

א. ההוכחה מהבריאה (והתכנון) מסתמכת על עצם קיום העולם: אם העולם קיים, יש מי שברא אותו. הנחת היסוד המובלעת היא התפעמות מעצם הקיום. הקיום עצמו כל כך מעורר את הנפש, שממילא נכון לשאול בן מי זה העלם.

ב. כנראה מאותה הסיבה, כל כך חשוב לרח"ק להסביר שהקיום עצמו מצריך הצדקה, ואלמלא הקב"ה, שהוא מקומו של עולם, לא היה לעולם מקום.

א. הראיה מהתכנון (טענת השעון) טוענת בגדול ככה: כל דבר מורכב שעובד שאנחנו מכירים מחייב שמישהו תכנן אותו. העולם שלנו מורכב מאד ועובד להפליא, בהכרח שמישהו תכנן אותו -> מכאן שיש בורא, מ.ש.ל.

המפלגה הדתית עוסקת בבין אדם למקום, זה פשוט. 

המפלגה הלאומית עוסקת בבין אדם לעצמו: הלאום ברמה החברתית מקביל ל'עצמו' ברמה האישית

המפלגה האוניברסלית עסוקה בטובת כל הבריות, ב"חברים" של הלאום, האנושות כולה.

עולם מבחינתנו הוא מציאות; מציאות בעינינו היא תמיד חוקית; חוקיות היא מכנית וככזו היא הפך הרוחניות. אפשר לתאר עולם שבמקום כוח המשיכה יש איזה 'חוק רוחני'. אבל אז לא ברור מה הרווחנו. אם יש 'חוק כמו כוח משיכה רק רוחני' - אין בזה שום דבר רוחני.