פוסטים בנושא מפייסבוק

לפעמים יש לאנשים שכלתניים (כמוני) תפיסה שגויה של מהי רציונליות.

- זה לא רציונלי לנהוג בנקמנות. אתה לא מרוויח כלום, רק מתעל את הזעם שלך, והורס עבור כולם. (לכן בואו נקבל חזרה את שקד ובנט בזרועות פתוחות)
- זה לא רציונלי לשמור על הכבוד שלך ולהתייחס לפגיעה בו כפגיעה ברכוש/נפש. זה כולה כבוד. תתאפק. (ולכן לא קרה שום דבר מיוחד כשיורים טילים על ראש הממשלה שלך)

לכן, כשאני עומד לכתוב פוסט ואני חש תחושה מתגמלת של "זו דעה שיטפחו לי על השכם בזכותה", אני שואל את עצמי - אז למה אתה חושב ככה? האם לא קל יותר לכתוב אותה כי תקבל עליה יותר לייקים? וכשכולם מהנהנים לי על ביקורת שכתבתי אני תוהה לעצמי - האם הייתי פה לאנשים שחשים כמוני ולא היו להם מלים, או שאני עוד משתתף בטקס פרכוס עצמי.

עמית סגל הוא לא הוכחה לכלום, כי הוא עילוי. ההטיה בדרך כלל איננה בין 100 ל0 אלא בין 70 ל30. כשרון מוכח יקחו, לא משנה מאיזה צד. ההטיה תתבטא בצורה חריפה בשורה השנייה והשלישית, אנשי הביניים

האם יש קדושה בחול?

א. יש לנו ציווי לקדש כל בכור. שזה קצת מוזר כי בכור הוא קדוש כבר מלידתו, אז למה לקדש אותו?
הרב מסביר בעולת ראי"ה שיש חול שקדוש בטבעו , אבל הקדושה פוטנציאלית. בכוח ולא בפועל.

ב. בשלב הזה, ההסבר מובן. יש לבכור שתי שכבות: בחיצונית הוא חול ובפנימית הוא קודש. כשאנחנו מקדשים את הבכור אנחנו מקלפים את הקליפה וחושפים את הפנימיות.

אני לא אוהב לטייל. הנה הוצאתי את זה.

זה לא משהו שהתוודעתי אליו לאחרונה, אני יודע את זה כבר שנים. מילדות למעשה. אבל דבר אחד השתנה בידיעה הזו:

אבל לפעמים אדם נסחף הרחק. לפעמים סט הערכים שלו כל כך שונה משל החברה סביבו, עד ש'פיצוצים' כאלו קורים שוב ושוב. אז הוא מתוייג לא מנומס, ובצדק, כי בן אדם נורמלי לא מתחרפן על נושא כזה. אבל הוא והנורמה מזמן התרחקו האחד מהשני.

אני עדיין מהרהר על המוסר של המידה הטובה, והנה עוד תובנה שצצה:

בניגוד למוסר ממוקד מעשים או תוצאות, המידה הטובה מדברת על מה מתחולל בליבו של אדם. האם הוא לא רק עשה טוב אלא גם הפך בעצמו לטוב.

מעבר ליופי הרב שבדיון הזה, טמונה בו גם סכנה.
מעשים ותוצאות הם חד משמעיים: הצלחת? עשית? התשובה די ברורה. או שכן או שלא.

טענה שניה נגד בחירה חופשית אומרת: אם אתה בוחר ללא תלות באישיות שלך, במסורת שלך, בחינוך שלך וכו' - שהרי זו בחירה חופשית - אז באיזה מובן הבחירה היא *שלך*? באיזה מובן היא 'אתה', אם מה שבחרת הוא לא על פי האישיות שלך והעבר שלך?

במבט ראשון זו שוב הנחת המבוקש. הטענה הזו מניחה שה'אני' הוא רק הסיבה-ותוצאה מוכרחת, שבאה מהעבר או החינוך שלי. אם הבחירה לא באה מהם, לא ה'אני' שלי בחר.

בהגדרה, בחירה חופשית גם לא נובעת מסיבות קודמות וגם בעלת משמעות. לבוא ולומר "אם זה לא נובע מסיבות קודמות זה חסר משמעות", הוא להניח את המבוקש.