פוסטים בנושא מפייסבוק

כי לגוף עוד יש איזו צורה, משהו קצת רוחני ומופשט. בשר הוא גשמי לגמרי, חומר גלם. אין בו שמץ מעבר. ואפילו בו (ושמא דווקא בו) יש כמיהה.

א. קראתי בשבת חול המועד את הרב זקס בהקדמה ל'השותפות הגדולה'. הוא טוען שאסור לבלבל בין חפצים לאנשים. התייחסות לאנשים כאילו היו חפצים מובילה לאלימות. התייחסות לחפצים כאילו היו אנשים מובילה לפגאניזם ולעבודה זרה.

ב. ואז הגיע שמיני עצרת והמילים קפצו לי כאילו אני אומר אותן לראשונה: "שתרחם עלינו ועל מקדשך השמם"

על באגים חוסמי תהליכים ושאלות אמוניות.

א. חוץ. בוקר. שני נערים יורדים במורד הרחוב ומתקרבים לשני הומלסים ששקועים בוויכוח בטונים גבוהים. פתאום, אחד מההומלסים יורק על השני. השני, שנראה חזק בסדרי גודל, מתחיל לפרק אותו מכות, פשוטו כמשמעו (הקראק האחרון נשמע כמו עצם שבורה).
אחד מהנערים צועק לחבר שלו: הוא משוגע, בוא נעצור אותו!

עבודת השם של הבמבה וימים נוראים

א. אחת הדילמות שעולות בימים נוראים היא תפילת נשים. אם הגברים מתפללים כל הבוקר והנשים שומרות על הילדים, מתי הן תספקנה לחוות את החג?

לדילמה זו מוצעים כמה סוגי פתרונות. אחד מהם, 'עבודת השם של הבמבה', היא גישה שאומרת (בתמצות גס), שגם לשמור על ילד מרוח בבמבה היא עבודת השם, רק צריך ללמוד לזהות ולחוות אותה ככזו.

א. הימין נגד חברי כנסת הערבים שתומכים במחבלים, לא רק משום שהם תומכים במי שמפר את החוק הבינלאומי והורג אזרחים אלא גם בגלל שהם תומכים באויבים של מדינת ישראל. במלים אחרות, הימין גם נגד אחמד טיבי שמגנה פגיעה באזרחים (ובמובלע, לא מוכן לגנות פגיעה בחיילי צה"ל).

באחד הלילות הארוכים והלבנים של השבוע ניצלתי זמן מת ועידכנתי את הבלוג שלי. כל הפוסטים מהחצי שנה האחרונה שהיה בהם איזה עניין (שלושים במספר, אם תהיתם) הועלו אליו.

אחר כך, מתוך סקרנות, הצצתי לנתוני הגלישה והופתעתי לגלות שהיו בו בממוצע איזה עשר ביקורים בשבוע. אז ברור שתשע מתוך עשר היו של בוטים - זה עדיין היה מפתיע.

|דלת נפתחת בחוזקה|
רק-לא-ביבי א': זהו! נגמר! הוא בכלא!
רק-לא-ביבי ב': מנדלבליט הראה לו מה זה? אני לא מאמין!
רל"ב א': תאמין, תאמין. איפה השמפניה?
|פקק נחלץ|
|השקת כוסות|
שניהם: מזל טוב!
רל"ב א': סוף סוף נוכל לבנות עולם של שוויון!
רל"ב ב': בלי שחיתות!
רל"ב א': שלום עם הפלסטינים!
רל"ב ב': זכויות אדם!
רל"ב א':בלי ביבי!

א. האלקטורט של דתיים לאומיים שמצביעים למפלגות המגזר מסתובב סביב השמונה מנדטים, עם איחוד ובלי איחוד. ה12 מנדטים של הפעם הראשונה של בנט היו החריג, בגלל הליכוד ביתנו. אפשר סוף סוף לסגור את הוויכוח?

ב. החברבוקים שלי שהצביעו ליברמן כדי להכות בנתניהו - ברכותיי. כדי להלחם במושחת נוסח ביזנטי (לשיטתכם) נתתם את הכוח למושחת בסגנון סיציליאני (לכאורה, לכאורה)

ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה

א. מה משדרים לכם המשפטים הבאים: "לתת לכל אדם לבחור בעצמו". "שכל המידע יהיה מונח על השולחן". "להיות שלם עם מה שאני עושה"?

אני לא שואל על התוכן אלא על הקונוטציות. האם הם חיוביות או שליליות? אתם מרגישים שהאמירות האלו טובות בעיקרן או רעות? מה האזור שהן מעוררות אצלכם בנפש?

א. לעתים אנחנו פוגשים אנשים יראי שמים, אלא שהשמים נתפסים אצלם כדבר כל כך עקום, עד שיראת השמים שלהם מובילה אותם למעשים הרסניים.

אולי במחשבה ראשנה, עולה מול עיני רוחינו הקריקטורה שכולנו מכירים: אדם שהתפיסה שלו את התורה רוקנה אותו מכל דרך ארץ. הוא חושב שיראת שמים היא להיות רע לבריות; שהיא מתירה כל פגיעה באחרים, מטהרת ואף מקדשת כל עוול.