פוסטים בנושא האמת מתגלה בענן

גם בעולם האמיתות יש מעין 'יש' יסודי שיכול להתגלגל בפנים שונות. הוא יכול לדבר כשכל או כעובדות מדידות. הוא יכול להופיע כרגש, כרטוריקה, כאמנות או תרבות. הוא יכול לדבר כיחסי חברות, אהבה או שכנות. כתחושות כמו שנאה או תקווה. הוא יכול לדבר כמסורת או ניסיון חיים. 

זה מעניין כי יכולנו לומר אחד מהשניים:

1. לא היתה ספרות בלשית לפני המאה התשע עשרה.
2. היתה ספרות בלשית מאז ומעולם, השאלה היא רק במינונים.

ההתעקשות שיש הטרמה מנסה לתפוס את המקל משני קצותיו. תופעה מהדהדת עוד לפני הופעתה. למשהו יש היסטוריה אבל גם פרהיסטוריה; הוא קיים עוד לפני הופעתו.

כפולו אפ על הפוסט משבוע שעבר, לגבי האמת מתגלית בענן - זו אולי גם תשובה לטענתו העקרונית של @דוויד פילאבין בפוסט קלאסי שלו.

הוא כתב פעם שיש קטע למרצים באקדמיה שמכריזים הכרזות מפוצצות כמו "הלאומיות הומצאה במאה השמונה עשרה!" או "פעם לא היתה אהבה רומנטית!" וכדומה.

(לקח לי הרבה זמן לנסח את זה, עם כל המאמץ זה יצא מבולבל. עדיין, בעיני זה דיון חשוב)
~~~~~
א. "מאברהם אבינו למדנו שאפשר להתווכח עם המוסריות של הקב"ה. ומהרגע שהעיקרון הזה מוסכם, יש רק הבדל כמותי בינו לבין מי שתובע לשנות את התורה כי היא לא מוסרית"

א. יש חרדים שלא לובשים חליפה. יש חרדים שמתגייסים לצבא. יש חרדים שלא רואים בתלמיד חכם *ה*דמות האידיאלית. 
אבל אם אתה גם לא זה וגם לא זה וגם לא זה - לקרוא לעצמך חרדי קצת מתחיל להיות מפוקפק.

ב. יש דתיים לאומיים שמתנגדים למדינה חילונית, יש כאלו שנגד לימודים באוניברסיטה, יש כאלו שלא רואים ערך בשלמות הארץ.
אבל מי שגם זה וגם זה וגם זה לא - המממ.