יש אנשים שהיו רוצים יותר עושר ממה שיש להם, או אייקיו יותר גבוה. אבל אין מי שחושב שאין לו מספיק שכל ישר. מכאן למדנו שקומון סנס הוא משאב שמחולק בין בני אדם באופן שווה.
או ככה לפחות טוענים דקארט בפתיחה ל"הגיונות", והובס אי שם ב"לוויתן". אני לא מצליח להמנע מלחשוד שהם היו ציניים. שהם לגלגו על העובדה שיש המון אנשים טפשים שבטוחים שהם חכמים.
אפשר להציע הסבר אלטרנטיבי: העובדה שכל אחד חושב שיש לו שכל ישר מעידה על זה ששכל ישר הוא נקודה ארכימדית, כלומר כזו שעליה בנוי כל השאר. לכן אי אפשר , או קשה מאד, לסתור אותה.
כלומר - אם אני חושב שאני עשיר יותר ממה שאני, יגלגלו אותי מכמה חנויות עד שאבין שאין לי כסף. אם אני חושב שאני חכם, די בציון פסיכומטרי של חמש מאות כדי להבהיר לי שאני טועה. אבל איך אפשר להוכיח לי ש*השכל הישר* שלי טועה? הרי הוא זה ששופט כל אמירה, כולל האמירה שהוא שגוי.
וזה מה שנזכרתי בו שוב ושוב בדיון על האם רציונליות נוסח הרב מיכי היא הפתרון לשאלות אמוניות או מחלה נוספת. כשחופרים לעומק טיעוני הרב מיכי וחסידיו, בסוף מגיעים לשם: שהשכל הישר שלי צודק. ואם הוא אומר משהו, כל המסורת היא כאין וכאפס, וכל מי שחושב אחרת "משליך את השכל" ומתחיל להיות אדם הזוי.
או במלים אחרות, את האמונה (העיוורת) במסורת, מחליפה אמונה (עיוורת) בקומון סנס שלי.
ג.נ. (ש, למרבה השעשוע, חסר משמעות מבחינת הרב מיכי): למיטב הבנתי הרב מיכי ת"ח שקוטנו עבה ממותני. עכשיו תמשיכו.
Loading
