פוסטים בנושא מפייסבוק

א. הדבר הבולט ביותר ב"מצרפי המקרים" הוא שיואב בלום פשוט נהנה ממה שהוא עושה. מצרפי המקרים הוא קודם כל ספר מגניב. לא מגניב מוחצן של מי שבא לעשות שופוני על חבר'ה, אלא מגניב כמו שמגניב להצליח לגרום לדפדפן לעשות משהו שאף אחד לא חשב שאפשר. כמו שזה מגניב לתכנת קיט של רובוט כך שיעביר את הכביסה ממקום למקום. מגניב של הישג, של שהצלחתי לגרום למשהו לקרות.

בחול המועד חזרתי מעט לגילטי פלז'ר הראשי שלי, הלא הוא הארי פוטר, ומסתבר שלפחות אחד מאתנו השתנה:

ראשית, הבריון נכנס לבית של הווארד וממלא את כל המטבח. זה דימוי, כמובן: איש איננו ממלא מטבח שלם, אבל בריון שפולש אליך כדי לבצע סחיטה - כן ממלא את המטבח. מטאפורית.

ג. "אבל בלי הגיון מה תגיד לאדם שנולד דאעשניק? הא?".
לא, כי עם הגיון יש לך מה לומר לו?

המחשבה כאילו ויתור על הגיון והתפלספות היא ויתור על הסיכוי לשכנע מישהו לשנות באופן משמעותי את דעתו היא אשליה.
אותו כנ"ל לענות לאפיקורוס שבקרבך. לא שאי אפשר לענות. אפשר, אבל מתוך הנחות היסוד שכבר קיימות אצלך.

מה מרתק אותנו בקסם? המעוף שלו, הרז שבו. אנחנו נושאים עינינו אל קסם שיגאל אותנו מהעולם האפרורי, הפוסט-נבואי. שישחרר אותנו מהבדידות האורבנית שלנו .
שהרי לא מתאים שאנחנו אנשי המערב נאמין באלוקים או בגאולה. הקסם הוא צורה מכובדת של מפלט מהסופיות והקטנות של החיים.