ריה"ל בכוזרי מדמה את הקרבנות ליצר המין. אדם נורמאלי, הוא אומר, היה מזדעזע לגלות את עצמו נמשך לצדדים כל כך שפלים ונמוכים. אבל כאשר מהדבר הזה עצמו נוצרים חיים חדשים, הוא לומד לכבד גם אם לא מבין.
ובדומה לכך, ממשיך ריה"ל, עבודת הקרבנות תיראה בעינינו כל כך מוזרה, עד לרגע בו נחוש בעצמנו את תוספת השראת השכינה שבעקבותיה.
וזה די מחדד את הקושי שלנו כיום עם עבודת הקרבנות. אין בנו את התאווה אליה, בטח ובטח שאנחנו לא חווים את התוצאות שלה.
כשזה יקרה, כשנחוש תאווה ונפגוש השראת שכינה - רק אז דונו איתי בביטול עבודת הקרבנות לעתיד לבוא.
ובדומה לכך, ממשיך ריה"ל, עבודת הקרבנות תיראה בעינינו כל כך מוזרה, עד לרגע בו נחוש בעצמנו את תוספת השראת השכינה שבעקבותיה.
וזה די מחדד את הקושי שלנו כיום עם עבודת הקרבנות. אין בנו את התאווה אליה, בטח ובטח שאנחנו לא חווים את התוצאות שלה.
כשזה יקרה, כשנחוש תאווה ונפגוש השראת שכינה - רק אז דונו איתי בביטול עבודת הקרבנות לעתיד לבוא.
