על שרתי אינטרנט, טיפות מים ומדינות (צדקה ומדינה

ד' אב התשע"ט

נושאים באתר

על שרתי אינטרנט, טיפות מים ומדינות
(צדקה ומדינה - א')

א. טיפות מים קטנות הן כדוריות: מתח הפנים גורם להן להיות בצורה הזו. אבל זה עובד רק עבור טיפות קטנות. כשכמות המים גדלה, הטיפה קורסת תחת עצמה.

התופעה הזו נקראת (לפחות בתחום שלי) סקיילביליות. כלומר היכולת to scale. האם מה שעובד כשיש לך שלוש עובדים ואלף גולשים, יעבוד גם עם מאה עובדים ושני מיליון גולשים.

ב. התשובה לשאלה כזו היא בדרך כלל "לא". כלומר מה שעבד נהדר עם חמש עובדים לא יעבוד עם מאה, ואפילו לא עם שלושים. כמו טיפת המים, גם חברות תקרוסנה תחת עצמן אם אותם הנהלים יישארו כשסדר הגודל משתנה משמעותית.

ג. מדינה היא קבוצה גדולה של אנשים. מדינה מודרנית היא קבוצה גדולה *מאד מאד* של אנשים. מה שעובד ברמת המשפחה ואפילו ברמת השבט, לא יכול לעבוד ברמה של מדינה.

לכן מדינות עובדות עם חוקים, נהלים, משרדים ומסמכים. ככל שמסגרות קטנות יותר הן פחות נצרכות לכל הטררם.

ד. מכיון שכך, יש במסגרת המדינית משהו שאיננו אישי. מדינה איננה רק הרבה מאד אנשים, באותו מובן בו נהר איננו רק הרבה מאד טיפות. חוקי ההתנהגות משתנים כשעברנו סקאלה.

אבל, וזה אבל גדול - זה לא אומר שזו מסגרת לא אנושית. מדינה היא בהחלט מסגרת אנושית. המונית אמנם, אבל אנושית.

ה. לדוגמה: במישור האישי שלי בחירה היא מיידית - מה שאני בוחר, אני עושה. אני כמובן צריך להתחשב באחרים, אבל אין כמעט פער בין רצון לעשיה.

לעומת זאת, ברמת המדינה יש פער של זמן ושל מנגנונים, בין בחירה לעשיה. גם במובן בו רצון מדינתי הוא סך של הרבה בחירה ולא רק של הרצון שלי, אבל גם במובן בו מתערבים מנגנונים מסובכים יותר שבגללם ה"רצון" של המדינה הוא לא בדיוק בדיוק סך הרצונות של האזרחים (חישבו על קבוצות לחץ).

אבל שוב: כל זה לא אומר שמדינה היא "לא אנושית". היא אנושית, פשוט ברמת התנהלות אחרת מהרמה האינדיבידואלית יום יומית.
אתם יכולים לפנטז שהמדינה תיעלם ויישאר רק המישור האישי, אבל בפועל מדינות קיימות. החברה האנושית עצמה יוצרת מרחב ציבורי, ובו בהכרח צריכים התנהלות אחרת מזו האישית.

ו. לכן, הוויכוח בפוסט הראשון לא היה האם להיות מוסרי ברמה האישית *או* ברמה הציבורית (האם היחיד ידאג לחלשים או המדינה) אלא האם להיות מוסרי רק ברמה אישית או *גם* ברמה הציבורית.

בפוסט הראשון טענו מולי: "אתה בעד שאדם יקנה בעצמו את הטוב, אבל אתה מציע עשיית טוב בכפייה". זו טענה נכונה בתנאי שנניח שמה שאני עושה הוא אני, ומה שקורה ברמה המדינתית איננו אני.

דעתי שונה: הרמה הציבורית היא מישור שלי, שאני חי גם בו. כשהמדינה שאני חי בה תומכת בעניים, זה (גם) מעשה שלי, יש לי שייכות אליו. נכון, השייכות הזו יותר מרוחקת ומתנהגת שונה מהבחירות האישיות שלי, אבל היא חלק ממני.

ונכון, יש התנגשות בין הרמות, והרמה הציבורית לפעמים מתנגשת עם הפרטית. אבל אלו שתי רמות שלי. הבחירה שלי במפלגות שממשיכות קו של ערבות הדדית לא סותרת את הצדקה שאתן באופן אישי.

לכן אני רוצה שיהיה מוסר גם ברמה המדינתית. כי זו (גם) ספירה שאני חי בה.
Loading