על ערכים וכלכלה - א'
מעניין מתי תבינו, חקלאות היא עסק כמו כל עסק אחר.
...או ככה לפחות טען מישהו בדיון על תמיכה בחקלאות בישראל. זה קרה לא בקבוצה ליברלית כמו חופ"ל אלא בקבוצת הטלגרם של ערוץ "הדוסים".
א. המילה שהקפיצה אותי היתה "תבינו", והיא מרמזת על כשל נפוץ של קפיטליסטים.
כי אכן, חקלאות יכולה להיות עסק ככל העסקים, ויכולה שלא. במה זה תלוי? אם חקלאות היא רק דרך מעשית להשיג אוכל או כסף, הרי שקיומה או אי קיומה תלוי תמיד בראיה עסקית, כלומר עד כמה היא משתלמת. לעומת זאת, אם חקלאות יהודית בארץ היא ערך, היא לא עסק ככל עסק ולא תלויה בכמה היא תשתלם¹.
לכן הקפיץ אותי הביטוי "הגיע הזמן שתבינו", כביכול הדובר גילה עובדה שלא ידענו קודם. והרי, השאלה אם חקלאות היא עסק או ערך לא תלויה בידע, אלא בסדרי עדיפויות ערכיים. אבל מבחינת הדובר זה באמת נתפס כגילוי מידע. הוא התפכח וגילה את האמת, והיא שחקלאות היא עסק ולא ערך. כל השאר טרם נחשפו לגילוי הזה.
ב. זו היתה סתם התקטננות שלי על ניסוח של משפט אחד, אלמלא זו תופעה שאני פוגש שוב ושוב אצל ליברלים כלכליים להוטים, גם דתיים לאומיים. כמעט כל דבר הוא לא ערך, אלא שאלה כלכלית גרידא: יישוב הארץ, פונדקאות, סולידריות חברתית.
הטיעון הקפיטליסטי הוא שהדיון הכלכלי אינו אודות ערכים אלא דיון מעשי, מבוסס נתונים, איך ליישם את הערכים בפועל. אבל שוב ושוב אני רואה שבפועל היקף הערכים מצטמצם לשאלה האם זה ריווחי או לא. חוץ מדבר אחד שברור שהוא לא עסק אלא ערך: הרווחה הכלכלית של היחיד.
ג. שלא יובן מכאן שכל ליברל כלכלי הוא חומרני ואין לו שום ערכים. ישנם כאלו שמעריכים עיסוקים רוחניים. אבל אנשים כאלו הם אנקדוטה. בפועל זו התמונה שמצטיירת: ככל שאתה עוסק יותר בכלכלה, כך יש לך פחות ופחות ערכים. למעט רווחה אישית, שהיא המטרה של כל הכלכלה הזו.
ד. ואולי היא הנותנת: ככל שאדם עוסק יותר באיך ועוד איך, ולא בלשם מה - הוא מתרגל לראות בעולם הרבה עסקים ומעט ערכים. והערכים שנותרים הם אלו המוחשיים, הקרובים והמידיים. היינו חמשת המ"מים או משהו כזה. וכל תמונות העולם הזו נתפשת בעיניהם בעובדה, לא כקביעה ערכית.
____
1. לא שאין שום קשר. לא חייבים לבזבז כל סכום על כל ערך, אבל בהחלט אפשר לקבל הפסד מסויים כדי למלא אידיאל.
מעניין מתי תבינו, חקלאות היא עסק כמו כל עסק אחר.
...או ככה לפחות טען מישהו בדיון על תמיכה בחקלאות בישראל. זה קרה לא בקבוצה ליברלית כמו חופ"ל אלא בקבוצת הטלגרם של ערוץ "הדוסים".
א. המילה שהקפיצה אותי היתה "תבינו", והיא מרמזת על כשל נפוץ של קפיטליסטים.
כי אכן, חקלאות יכולה להיות עסק ככל העסקים, ויכולה שלא. במה זה תלוי? אם חקלאות היא רק דרך מעשית להשיג אוכל או כסף, הרי שקיומה או אי קיומה תלוי תמיד בראיה עסקית, כלומר עד כמה היא משתלמת. לעומת זאת, אם חקלאות יהודית בארץ היא ערך, היא לא עסק ככל עסק ולא תלויה בכמה היא תשתלם¹.
לכן הקפיץ אותי הביטוי "הגיע הזמן שתבינו", כביכול הדובר גילה עובדה שלא ידענו קודם. והרי, השאלה אם חקלאות היא עסק או ערך לא תלויה בידע, אלא בסדרי עדיפויות ערכיים. אבל מבחינת הדובר זה באמת נתפס כגילוי מידע. הוא התפכח וגילה את האמת, והיא שחקלאות היא עסק ולא ערך. כל השאר טרם נחשפו לגילוי הזה.
ב. זו היתה סתם התקטננות שלי על ניסוח של משפט אחד, אלמלא זו תופעה שאני פוגש שוב ושוב אצל ליברלים כלכליים להוטים, גם דתיים לאומיים. כמעט כל דבר הוא לא ערך, אלא שאלה כלכלית גרידא: יישוב הארץ, פונדקאות, סולידריות חברתית.
הטיעון הקפיטליסטי הוא שהדיון הכלכלי אינו אודות ערכים אלא דיון מעשי, מבוסס נתונים, איך ליישם את הערכים בפועל. אבל שוב ושוב אני רואה שבפועל היקף הערכים מצטמצם לשאלה האם זה ריווחי או לא. חוץ מדבר אחד שברור שהוא לא עסק אלא ערך: הרווחה הכלכלית של היחיד.
ג. שלא יובן מכאן שכל ליברל כלכלי הוא חומרני ואין לו שום ערכים. ישנם כאלו שמעריכים עיסוקים רוחניים. אבל אנשים כאלו הם אנקדוטה. בפועל זו התמונה שמצטיירת: ככל שאתה עוסק יותר בכלכלה, כך יש לך פחות ופחות ערכים. למעט רווחה אישית, שהיא המטרה של כל הכלכלה הזו.
ד. ואולי היא הנותנת: ככל שאדם עוסק יותר באיך ועוד איך, ולא בלשם מה - הוא מתרגל לראות בעולם הרבה עסקים ומעט ערכים. והערכים שנותרים הם אלו המוחשיים, הקרובים והמידיים. היינו חמשת המ"מים או משהו כזה. וכל תמונות העולם הזו נתפשת בעיניהם בעובדה, לא כקביעה ערכית.
____
1. לא שאין שום קשר. לא חייבים לבזבז כל סכום על כל ערך, אבל בהחלט אפשר לקבל הפסד מסויים כדי למלא אידיאל.
