על מונופול, תמחור טורפני ושיווי משקל נאש
טוב, קודם כל, על פי גרפים שמסתובבים במרשתת, 90% מאוכלסיית האינטרנט משתמשים בגוגל כמנוע חיפוש. זה לגבי הפוסט הקודם.
עכשיו אני רוצה לטעון שגוגל היא מונופול, שהיא טורפת עסקים קטנים, ושבסוף - אף על פי שאנחנו אולי מקבלים מוצר קצת יותר טוב - אנחנו משלמים על החינם הזה בכסף.
אז תשמעו על אסטרטגיה שגוגל נוקטת בשנתיים האחרונות. היא מעודדת בעלי אתרים ל"הזריק" לדף החיפוש שלה חלק מהתוכן שלהם. מי שעושה את זה - מקודם, כי התוכן שלו יותר רלוונטי לגולש. מי שלא, נזרק אחורה.
עכשיו, יבואו חסידי אשוק אחופשי ויאמרו: נהדר! למה להגן על בעלי העסקים ולדפוק את הגולש? הגולש מקבל מידע מעודכן ישר לדף החיפוש, ולא צריך להשקיע זמן בלהכנס לכל אתר. פלאי אקפיטליזם.
אלא שמה עושה הדיבוק? ככל שאנשים פחות נכנסים לאתר, הם פחות קונים. (כלל בסיסי בשיווק אינטרנט). ככל שהם קונים פחות, משווקים נאלצים לשלם למפרסמים יותר כסף. ומאיפה יבוא הכסף? מעץ הכסף הסוציליסטי? כמובן שלא. הוא יגולגל אלינו, הקונים.
עכשיו שימו למהלך היפה: השימוש שלנו בגוגל עולה לנו כסף - אבל אנחנו לא משלמים אותו ישירות לגוגל, אלא דרך בעלי העסקים. אם היינו צריכים לשלם עשר אגורות על כל חיפוש היינו חושבים פעמיים. אבל כיוון שהמחיר לא מגולגל אלינו ישירות אנחנו מחפשים הרבה ומשלמים הרבה - אבל את חיצי הזעם על המחיר אנחנו לא נירה בגוגל.
אז למה בעלי העסקים משתפים פעולה עם גוגל? כי היא מונופול, כי היא 90% אחוז מהשוק. כי אם אתה לא בגוגל אתה לא קיים.
זה לא נגמר כאן: נניח שאני מודע לזה, האם יש לי דרך להימנע? וודאי שלא. זה שיווי משקל נאש קלאסי. העובדה שאעזוב את גוגל לא תשפר את מצבי אלא רק תרע אותו. אם כקבוצה ענקית היינו עוזבים את גוגל זה היה עוזר משהו, אבל זה לא יקרה כי שיווי משקל נאש.
לזה יש פתרון: רגולוציה. הממשלה היא היא הציבור, היא ההסכמה הכוללת שיכולה לשבור את שיווי משקל נאש. והמקרה של גוגל הוא מקרה קלאסי של מונופול, שמשתמש בתמחור טורפני - ואחר כך באים הקפיטליסטים האדוקים של הפיד שלי ומסבירים שרק רגולוציה יוצרת מונופלים, או שאין רע במונופולים או וואטאבר.
מוזמנים לשכנע אותי אחרת, אני לחלוטין פתוח לטיעונים נגדיים.
טוב, קודם כל, על פי גרפים שמסתובבים במרשתת, 90% מאוכלסיית האינטרנט משתמשים בגוגל כמנוע חיפוש. זה לגבי הפוסט הקודם.
עכשיו אני רוצה לטעון שגוגל היא מונופול, שהיא טורפת עסקים קטנים, ושבסוף - אף על פי שאנחנו אולי מקבלים מוצר קצת יותר טוב - אנחנו משלמים על החינם הזה בכסף.
אז תשמעו על אסטרטגיה שגוגל נוקטת בשנתיים האחרונות. היא מעודדת בעלי אתרים ל"הזריק" לדף החיפוש שלה חלק מהתוכן שלהם. מי שעושה את זה - מקודם, כי התוכן שלו יותר רלוונטי לגולש. מי שלא, נזרק אחורה.
עכשיו, יבואו חסידי אשוק אחופשי ויאמרו: נהדר! למה להגן על בעלי העסקים ולדפוק את הגולש? הגולש מקבל מידע מעודכן ישר לדף החיפוש, ולא צריך להשקיע זמן בלהכנס לכל אתר. פלאי אקפיטליזם.
אלא שמה עושה הדיבוק? ככל שאנשים פחות נכנסים לאתר, הם פחות קונים. (כלל בסיסי בשיווק אינטרנט). ככל שהם קונים פחות, משווקים נאלצים לשלם למפרסמים יותר כסף. ומאיפה יבוא הכסף? מעץ הכסף הסוציליסטי? כמובן שלא. הוא יגולגל אלינו, הקונים.
עכשיו שימו למהלך היפה: השימוש שלנו בגוגל עולה לנו כסף - אבל אנחנו לא משלמים אותו ישירות לגוגל, אלא דרך בעלי העסקים. אם היינו צריכים לשלם עשר אגורות על כל חיפוש היינו חושבים פעמיים. אבל כיוון שהמחיר לא מגולגל אלינו ישירות אנחנו מחפשים הרבה ומשלמים הרבה - אבל את חיצי הזעם על המחיר אנחנו לא נירה בגוגל.
אז למה בעלי העסקים משתפים פעולה עם גוגל? כי היא מונופול, כי היא 90% אחוז מהשוק. כי אם אתה לא בגוגל אתה לא קיים.
זה לא נגמר כאן: נניח שאני מודע לזה, האם יש לי דרך להימנע? וודאי שלא. זה שיווי משקל נאש קלאסי. העובדה שאעזוב את גוגל לא תשפר את מצבי אלא רק תרע אותו. אם כקבוצה ענקית היינו עוזבים את גוגל זה היה עוזר משהו, אבל זה לא יקרה כי שיווי משקל נאש.
לזה יש פתרון: רגולוציה. הממשלה היא היא הציבור, היא ההסכמה הכוללת שיכולה לשבור את שיווי משקל נאש. והמקרה של גוגל הוא מקרה קלאסי של מונופול, שמשתמש בתמחור טורפני - ואחר כך באים הקפיטליסטים האדוקים של הפיד שלי ומסבירים שרק רגולוציה יוצרת מונופלים, או שאין רע במונופולים או וואטאבר.
מוזמנים לשכנע אותי אחרת, אני לחלוטין פתוח לטיעונים נגדיים.
