על חסידות, ליטאיות והתנשאות

על חסידות, ליטאיות והתנשאות

אחד הספרים שקראתי בילדותי תיאר את תולדות החסידות בראשיתה, מהזווית החסידית. זכורים לי תיאורים עשירים איך היהדות הליטאית היתה אליטה מתנשאת שזלזלה בפשוטי העם. אלה, שחיו בעיירות קטנות ומבודדות בלי דקה לעשות משהו שהוא לא, נניח, ניהול בית המרזח - קיבלו יחס מזלזל מצד תלמידי החכמים. היהדות הליטאית קידשה את הלימוד ואלה היו עמי ארצות, ולכן בדיוטא הכי נמוכה.

תנועת החסידות נתנה לאותם יהודים גב וכבוד, נישאה את קריאת התהילים והתפילה שלהם, ונלחמה ביוהרה של תלמידי חכמים שהפכו לעתים את התורה קרדום לחפור בה, כרס מלאה ש"ס ופוסקים ולב מלא מידות רעות (בעיקר, ובכן, גאווה).

כילד, התמונה שהצטיירה בעיני היתה די ברורה. הייתי בצד של הצודקים ולא בצד של הרעים האלו, יחד עם תחושה חתרנית בלב שקוסמת לאנשים כמוני.

אבל האמת ניתנת להיאמר שלגישה החסידית, שנותנת ערך לעם הארץ התמים והפשוט, יש גם צד שני. גם בחסידות יש דיכוטומיה: לא בין עם הארץ לתלמיד חכם אלא בין החסיד לצדיק. נכון, התלמיד חכם מתנשא על עם הארץ והצדיק לא מתנשא על החסיד. אבל הנה הקאץ' - אתה יכול לבחור להיות תלמיד חכם. אתה לא יכול לבחור להיות צדיק, לא משנה מה תעשה.

שלא אובן לא נכון - אני לא בא בשם הרעיון הדמוקרטי לסנוט בחסידות. למעשה התפיסה שלה - רוחנית ומעשית - הרבה יותר ברירת מחדל מובנת בעיני. כאן באתי להציג את הצד של המתנגדים.

תלמיד חכם מתנשא על עם הארץ, זה נכון. אבל יש כוכבית גדולה בצד ההתנשאות הזו: אף אחד לא מונע ממך להיות תלמיד חכם. זה לא תואר שבא בירושה. כתר תורה מונח וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.

הכוכבית הזו לא רק מרככת את עוקץ ההתנשאות - היא גם נותנת לה פשר. ההתנשאות הליטאית היא תביעה: אתה יכול להגיע למקום הזה, למה אתה לא עושה את זה? ולא נגיד את זה בנחמדות אלא במלוא החומרה, כי זה דבר כל כך גדול, כי *אתה* יכול להיות גדול, רבאק.

ובאותה מידה, בהכלה החסידית יש גם מההקטנה: אנחנו מקבלים אותך כפי שאתה כי ממילא אין לך פוטנציאל לעלות מדרגה.

ואני? אני לא תלמיד חכם, לצערי, אבל אלף פעמים מעדיף שיעשו לי פרצוף עקום למה אני מממש את הפוטנציאל שלי, מאשר שיחבקו אותי ויאמרו: אתה פסדר במקום שאתה.

(נ.ב.

אם יש מישור בו אני לא מזדהה עם האתוס הליטאי בתצורתו הרווחת זה בנוגע לאופי לימוד התורה, האם תלמיד חכם מעמיק הוא אנליטיקאי, מדען-של-תורה, הא ותו לא, או שיש יכולות וכשרונות נוספים בתוך בית המדרש- אבל זה סיפור אחר ויסופר בפעם אחרת)