מה, יאיר לפיד הזה? ששון שואל, והמלים אדישות עם נגיעות של בוז. הוא כמו

כ"ב אדר א' התשע"ו

נושאים באתר

מה, יאיר לפיד הזה? ששון שואל, והמלים אדישות עם נגיעות של בוז. הוא כמו לחמניה של בורגר ראנץ׳: אין לו טעם. הכי אתה צריך להיזהר מאנשים כמו מר בלורית.
אנשים כאלו חושבים שהכל זה גם וגם, הוא מפורר בין ידיו עלים יבשים ושופך לקערה. וגם וגם זה הכי גרוע.

תראה, זה כמו ששרה שלי, עליה השלום, תמיד היתה מכבסת בגדים עם עלי מנטה. ככה אתה נושם ריח של בוקר כל היום, היתה אומרת. לעומת זאת אחותה רבקה - שישלחו לה רפואה שלמה מהשמים - שמה דווקא לימונית. שהחיים יהיו רכים. שנים היו מתווכחות מה יותר טוב לבגדים.

ששון מפסיק רגע ומסתובב להוציא את העלי מהארון הירוק. איפה הייתי? שואל אותי כשהוא מכה בקצב קבוע. אה, כן: יבוא מר פלסטיק ויאמר - הכי ישראלי זה גם מנטה וגם לימונית. (קלינג קלנג) יום ככה ויום אחרת. או הכי גרוע - יערבב. כל יום יערבב לימונית עם מנטה. (קלינג קלינג קלנג). ריח בלי קלאסה. איזה צורה יש לזה, תגיד לי?
יודע למה האו"ם הם אף פעם לא מנצחים? הוא חובט כמעט בזעם, כי אין להם דעה, כל היום על הגדר.

רגע, אני תמה, אז ללכת עם צד אחד עד הסוף, בכל הכוח?

מה כוח, מה, ששון מפורר את האבקה בין כפות ידיו. כח זה של חלשים, של מטורפים. של כאלה שהרעיונות שלהם מילאו להם ת׳ראש עד ששכחו בכלל מבני האדם. הוא מריח את האבקה ומעוות לרגע פנים. אלה הכי מסוכנים אלה. לא משנה אם בעד היהודים או בעד הערבים.

יופי, נו, אז מה אתה כן מציע? אני מתרגז כשהוא שולף מקטרת קצרה ומפטם אותה באבקה. באמצע - לא טוב. בקצה - גם לא טוב. מה אתה מציע חוץ מלקטר?

מה ז׳תומרת? הוא מחייך בסלחנות כשהגפרור נדלק ומעניק לו לרגע אחד הילת זהב, הסוד בחיים זה לדעת להיות גם וגם.
Loading