לעבור ארבעה רמזורים בדרך מנקודה א'

י' שבט התשע"ט

נושאים באתר

לעבור ארבעה רמזורים בדרך מנקודה א' לנקודה ב' זה הרבה או קצת? תלוי. אם מדובר על הדרך מהבית לגן כשאתה גם ככה באיחור לעבודה - זה המון. אם מדובר על נסיעה מגוש דן לעמיעד -

___

לפני כשבע שנים, בהחלטה מהירה מהיום להיום, עברנו דירה לצפון.
הגענו ברכב עם משאית המובילים. את הילדים השארנו אצל ההורים. הפריקה היתה קשה וארוכה כי הדירה (היחידה שמצאנו מהיום למחר) לא היתה ממש נגישה.

לקראת לילה מצאנו את עצמנו מותשים וחייבים לחזור עוד הלילה אל הילדים מהצפון לגוש דן.
למזלנו, היינו שני נהגים. יכולנו לנהוג בתורנות - אחד נוהג והשני נח. אבל הכבישים, אוי הכבישים. חשוכים, שני נתיבים בלי הפרדה. מפותלים, המון צמתים מרומזרים.

עצרנו לנוח, לעשות התעמלות, קנינו אוכל, התחלפנו בלי סוף. כשהגענו מותשים, שלוש שעות אחרי שיצאנו, הבטחנו לעצמנו שלעולם לא נעשה את זה שוב
_____

שבע שנים עברו והכל השתנה לגמרי: גשר קדרים, מחלף גולני, מחלף המוביל ועוד ועוד.בשבוע שעבר נפתח מחלף ישי. אם אתם לא צפוניים זה לא אומר לכם הרבה, אבל המשמעות היא שלא צריך לעבור דרך יקנעם. זה סוגר תהליך בו מקצה לקצה, כל הדרך בינינו לבין גוש דן, יש כבישים מודרניים, עם שני נתיבים לכל צד, מוארים ברובם, רחבים, עם מחלפים במקום רמזורים. בין הבית שלנו לגוש דן מפרידים ארבעה-חמישה רמזורים.
הדרך להורים התקצרה בין חצי שעה לארבעים דקות (תלוי מי הנהג )

_______

אנחנו נוהגים לקטר על פוליטיקאים. יותר קשה לפרגן להם כשדברים כן עובדים כמו שצריך. במקרה הזה אני מרגיש צורך לומר תודה לשר ישראל כ"ץ שעומד בראש משרד התחבורה כל השנים הללו.

כצפוני, אני חש שהתפקוד שלו בנושא הוא מעולה. התשתיות לצפון שודרגו לחלוטין. ההורים שלנו הפכו להיות הרבה יותר קרובים. הסיוט שהיה לנו לפני שבע שנים כבר לא יקרה. רק על זה מגיעה לו תודה.
Loading