זה לא הם, זה אנחנו.

י"ט כסלו התשע"ח

נושאים באתר

זה לא הם, זה אנחנו.

א. כמו הרבה בעלי עסקים אחרים, יש לי מנהג לקטר על זה שפייסבוק קורעים עסקים קטנים על פרסום, מקטינים חשיפה של דפים ברמה משמעותית, ובכלל מתנהגים כמה שיותר כדי להרוויח כסף. זכותם? כן. מוסרי? לא.

היום נתקלתי בפוסט (ממומן...) שנתן לי נקודת מבט אחרת. מה שקורה, הוא אמר, זה שהרבה מפרסמים נכנסים לפייסבוק, אבל כמות הגולשים לא ממש משתנה. הביקוש לפרסום עולה וההיצע של מי שיראה את הפרסום לא עולה. אז התמחור נהיה יותר יקר, וההישגים של הפרסום לא משהו.

חישבו על זה: עוד ועוד קולות מנסים לפרסם. כלומר צועקים בקול באוזניים. שלכם. אתם אלה שלא מקשיבים.

ב. וזה הזכיר לי הערה של אייל רוזנמן, שטען בשם מפתח פייסבוק שהחברה לא מטה את האלגוריתם, אלא יש לו למידת מכונה. במלים אחרות: אם פוסטים עם לינק בפנים מקבלים חשיפה נמוכה יותר - זה כי האלגוריתם מבחין שגולשים פחות אוהבים פוסטים כאלו.
אז לא חייבים להאמין למהנדס של פייסבוק, אבל מהרבה סיבות הטיעון שלו הגיוני בעיני. מה אתם יותר קוראים? פוסטים בפיסבוק או כאלו ששולחים אותכם לדף בלוג? אני יודע מה התשובה לגבי עצמי.

ג. אני לא אומר שפייסבוק לא רודפי בצע, וההתנהלות שלהם כחברה די נוראית, בעיני. אבל הם מונעים מתאוות בצע שמוזנת, בסופו של דבר, מאיתנו, הגולשים. הם משטיחים את המסר? זה אנחנו שאין לנו כוח לפוסטים ארוכים.

קפיטליסטים נוהגים לציין שלא רק את בעלי העסקים מניעה תאוות בצע, אלא גם את הלקוחות שרוצים מחיר זול יותר, ואת העובדים שרוצים שכר יותר גבוה. לא שאני דווקא מסכים (יש לאנשים עוד דברים חוץ מתאוות בצע), אבל הרבה פעמים, אני חושש, כשאנחנו מתלוננים על חברות, עשירים או פוליטיקאים, אנחנו מתלוננים בסופו של דבר על עצמנו.
Loading