א. יש חרדים שלא לובשים חליפה. יש חרדים שמתגייסים לצבא. יש חרדים שלא רואים בתלמיד חכם *ה*דמות האידיאלית.
אבל אם אתה גם לא זה וגם לא זה וגם לא זה - לקרוא לעצמך חרדי קצת מתחיל להיות מפוקפק.
ב. יש דתיים לאומיים שמתנגדים למדינה חילונית, יש כאלו שנגד לימודים באוניברסיטה, יש כאלו שלא רואים ערך בשלמות הארץ.
אבל מי שגם זה וגם זה וגם זה לא - המממ.
ג. יש קפיטליסטים שחושבים שיש מקום לרגולציה על חינוך, יש כאלו על מוצרי יסוד, יש כאלו שבעד מערכת סעד. אבל מי שבעד כולם - למה בכלל לקרוא לך קפיטליסט?[1]
ד. קיימת הנחת יסוד מובלעת לפיה מוכרחים למצוא בכל שיטה איזשהו איבר ספציפי שהנשמה תלויה בו. אם הורדתי איבר ועדיין אני חלק מקבוצה - האיבר הזה איננו חיוני. אז אם אפשר להוריד את A ולהישאר בקבוצה, את B את C ולהשאר בקבוצה - אפשר להוריד את A + B + C ועדיין להישאר בתוך הקבוצה.
ה. וזו טעות, כי אמת לא חייבת להופיע כנקודה. היא יכולה להופיע כענן. אתה יכול לקחת ביס מפה ולהישאר בפנים, ביס משם ועדיין להיות שייך - אבל אם תיקח יותר מדי ביסים סופך שתהיה בחוץ.
ו. "אה, אז זו סוציולוגיה" - תזלזלנה גישות מסויימות ברגע שיתברר שאין הגדרה חד משמעית. לא, זו סוג של אמת. לא ידוע לי שהאמת חתמה איתנו על הסכם לפיו תמיד תהיה לה הגדרה אחת ברורה.
ז. מכאן נבוא גם לדיון על עיקרי האמונה. אני לא מבין מספיק בנושא. בטח לא אקבע מסמרות בדיון מיהו אפיקורוס. (אם כי חד משמעית, זה איננו דיון פסול בעיני). ברצוני להתייחס רק לטענה אחת:
גם אם מצאנו ראשון שחולק על עיקר אחד של הרמב"ם, וראשון אחר חולק על אחר, ושלישי על עיקר שלישי - עדיין ייתכן שמי שיכפור בכולם הוא אפיקורוס.
או כדברי הבדיחה: רוטשילד הוא שידוך הגון אף על פי שאיננו תלמיד חכם. הגר"א הוא שידוך הגון אף על פי שאיננו עשיר. אבל אם אתה עשיר כמו הגר"א ותלמיד חכם כמו רוטשילד - נו נו.
_______
1. עשו טובה ואל תתקטננו על הדוגמאות, טוב?