(גנץ תיאר איך הוא יורד לחומוסיה כדי

ב' אדר א' התשע"ט

נושאים באתר

(גנץ תיאר איך הוא יורד לחומוסיה כדי "להתערבב" עם אנשים. הלגלוג על דבריו מלמד על מערכת הציפיות הלא מציאותית ממנהיגים בעולם דמוקרטי. מצפים מהם להיות בחבר'ה, להתערבב עם הציבור. להיות עממיים. אז הם מנסים - לא רק לשדר תדמית עממית אלא אשכרה להיות עממיים.

אף אחד מאיתנו לא יודע אם גנץ התכוון לדבריו באמת או שיקר כדי לעשות רושם. הלגלוג לא בא מההנחה שהוא שיקר, אלא אפילו אם הוא אמר אמת. אפילו אם ינסה להתערבב זה לא יצליח לו. הוא ייראה מוזר, כמו חנון שמנסה לשבת עם כל הקולים מאחורה.

אבל הוא מנסה את זה כי אנחנו משדרים לו שהוא צריך. ואנחנו משדרים לו שהוא צריך כי זו דמוקרטיה, אז מנהיגים צריכים לבוא מהעם, לא?

וזו אשליה גרועה. מנהיגים תמיד יהיו מורמים מעם. הם כמעט תמיד "הכי" - הכי עשירים, הכי מקושרים, היו בקודקודים הגבוהים בעולם העסקים/הבטחון/התקשורת. אלו אנשים שפגשו שועי עולם. ואם הם לא כאלו ופשוט נכנסו בטעות לכנסת, הם ייהפכו לכאלה או יחזרו לחיים האזרחיים. כשיש מאה עשרים חברי כנסת למדינה של מליונים - הם לעולם. לא. יהיו. עממיים.

אבל אנחנו ממשיכים לצפות שיהיו עממיים והם מנסים לרצות אותנו, כי דמוקרטיה. ואז אנחנו בזים להם כי הם שקרנים או מעושים. הלגלוג שלנו הוא בסופו של דבר עצמנו)
Loading