בתקופת הדייטים והחתונות היה אצלנו נוהל: באירוסין של חבר, כרגיל אצל

כ"ו אב התשע"ז

נושאים באתר

בתקופת הדייטים והחתונות היה אצלנו נוהל: באירוסין של חבר, כרגיל אצל דוסים, הבנים בצד אחד והבנות בצד שני. מה לא ממש מפריע לצד השני לרגל ולבלוש ואז לברר אם הבחור עם הכיפה הירוקה מצד שמאל פנוי כרגע.

כל זה טוב ומקובל ויפה, אבל מה שבאמת מעניין הוא *מי* החבר'ה שאחר כך קיבלו טלפון של "תגיד, אתה פנוי?". מסתבר שהמכנה המשותף לא היה שכולם היו נאים או דוסים או מגניבים, אלא קריטריון בנאלי בהרבה: באופן עקבי הם היו גבוהים.

שזה, במחשבה שניה, די הגיוני. כי אם יש קבוצה של ביני"שים שעומדים ומדברים ורוקדים, הגבוהים יקבלו הכי הרבה נראות כי, ובכן, רואים אותם יותר.

וזה מביא אותי (מכל המקומות בעולם) להטיה של ימין מול שמאל. האם יש הטיה של התקשורת לשמאל? או, בניסוח אחר, איפה נכון לבדוק אם יש הטיה כזו?

הטענה שלי שהטיה כזו לא תיראה ברמת הטאלנטים. אם אתה *באמת* מוכשר, אם אתה באמת בולט, אתה תמצא את מקומך. אף גוף תקשורת שפוי לא יפספס ההזדמנות להעסיק את עמית סגל. כשאתה באמת מוכשר אתה בולט, ולכן גם החבר'ה בצד השני של החדר יבחינו בך ובהתאם יציעו לך הצעות. ולכן גם יכול עמית לומר: הקריטריונים הם ענייניים. כלומר אם אתה מוכשר, לא יספרו את זה שאתה ימין.

השאלה היא דרג הביניים: הכתב האפרורי לענייני חקלאות ובינוי - מי הוא יהיה?

אם אכן יש הטיה (ויש) זה ילך בערך ככה: זה וזה [מימין]? למה לקחת אותו? מי הוא בכלל, הוא לא מוכשר מספיק. ומה עם זה וזה [משמאל]? הוא אחלה.
לא שהוא מוכשר יותר: שניהם בינוניים. אבל כדי להיות כתב לענייני עופות, אם אתה משמאל מספיק שתהיה פסדר כזה. אבל אתה צריך להיות מוכשר ובולט, אם אתה בצד השני של החדר.
Loading