בטון ולבנים - על הפרדיגמה (חלק ב)
א. דניאל שליט מתאר שכשהומצא הבטון, השתמשו בו כפי שהיו רגילים להשתמש בלבנים עד אז: בנו מבנים מרובעים. ככל שהזמן עבר, הבינו האדריכלים שבטון יכול לעבוד בעוד צורות, והתחילו לתכנן בניינים בצורות וקווים מעוגלים.
ב. עכשיו נתאר לנו שבעולם כלשהו, ישנה גישה הדוגלת בכך שמרובע זה טוב ועגול רע. הם יתנגדו להרחבת השימוש בבטון, ויטענו שזה יהרוס את המבנים המסורים לנו מאבות אבותינו. עיזבו למה הם בעד מרובעים, בוא נניח שהם צודקים.
יבואו דמויות מתוך ציבור תומכי הבטון ויגידו להם - על מה אתם מדברים? שימוש בלבנים כבר מזמן הפסיק להגביל אנשים לבתים מרובעים. הם גם בונים מתומנים, משולשים - ואפילו מצליחים לבנות מבנים עגולים. יותר מזה - ימשיכו אותם טוענים לטעון - הלבנים עצמן כבר לא מרובעות. הן הפסיקו (או מעולם לא היו) מרובעות באמת. דווקא השימוש בבטון מאפשר לנו ליצור ריבועים יותר מדוייקים.
ג. על פניו הטיעון צודק, אבל הוא שוב לא מתחשב במבנה הפרדיגמטי. בהחלט ייתכן ש*ניתן* להשתמש בבטון לצורך בניה מלבנית. אבל עצם קיומו קורע את התרבות הריבועית, קריעה שאין לה תקנה. עצם הבטוניות שבבטון קרעה את היכולת האלסטית. עכשיו, אתה בא ומייצר מהבטון ריבועים? שכוייח זצ"ל, מאוחר מדי. היכולת של הבטון ליצור עיגולים מאכלת וממיסה את הפרדיגמה הריבועית, לא משנה כמה אתם, בצורה כנה לחלוטין, תומכים בגישה הריבועית.
ד. מכאן נחזור לאותה תמיכה בתיקון עולם. נניח שאותם אנשים דבקים מאד בעבודת השם. הם ממש יראי שמים, ומשקיעים את כל מרצם בנושא. סביב העקרון המארגן של תיקון עולם הם מכניסים גם תפילה וצדקה, אולי אפילו שבת - מצוות כשרות למהדרין. הם יבואו ויאמרו: חבר'ה, הגיוני יותר שתשתפו איתנו פעולה. אנחנו הרבה יותר יראי שמיים ומדקדקים בהלכה. היא חשובה לנו הרבה יותר מכמה וכמה אנשים בבתי הכנסת הלגיטימיים שלכם. אם אתם מקבלים אותם - מקל וחומר קבלו אותנו. אגב, אנחנו גם הפתרון לגישה הריבועית שלכם בעולם שנהיה יותר ויותר עגול.
ה. זו טעות, ולא משום שהם משקרים או לא כנים. זו טעות כי עצם הגישה שלהם מאכלת ודומיננטית הרבה יותר מאשר כוונותיהם האישיות. הם באמת פועלים לשם שמיים, אבל השמיים אצלם תופשים צורה כזו שקורעת את הפרדיגמה.
א. דניאל שליט מתאר שכשהומצא הבטון, השתמשו בו כפי שהיו רגילים להשתמש בלבנים עד אז: בנו מבנים מרובעים. ככל שהזמן עבר, הבינו האדריכלים שבטון יכול לעבוד בעוד צורות, והתחילו לתכנן בניינים בצורות וקווים מעוגלים.
ב. עכשיו נתאר לנו שבעולם כלשהו, ישנה גישה הדוגלת בכך שמרובע זה טוב ועגול רע. הם יתנגדו להרחבת השימוש בבטון, ויטענו שזה יהרוס את המבנים המסורים לנו מאבות אבותינו. עיזבו למה הם בעד מרובעים, בוא נניח שהם צודקים.
יבואו דמויות מתוך ציבור תומכי הבטון ויגידו להם - על מה אתם מדברים? שימוש בלבנים כבר מזמן הפסיק להגביל אנשים לבתים מרובעים. הם גם בונים מתומנים, משולשים - ואפילו מצליחים לבנות מבנים עגולים. יותר מזה - ימשיכו אותם טוענים לטעון - הלבנים עצמן כבר לא מרובעות. הן הפסיקו (או מעולם לא היו) מרובעות באמת. דווקא השימוש בבטון מאפשר לנו ליצור ריבועים יותר מדוייקים.
ג. על פניו הטיעון צודק, אבל הוא שוב לא מתחשב במבנה הפרדיגמטי. בהחלט ייתכן ש*ניתן* להשתמש בבטון לצורך בניה מלבנית. אבל עצם קיומו קורע את התרבות הריבועית, קריעה שאין לה תקנה. עצם הבטוניות שבבטון קרעה את היכולת האלסטית. עכשיו, אתה בא ומייצר מהבטון ריבועים? שכוייח זצ"ל, מאוחר מדי. היכולת של הבטון ליצור עיגולים מאכלת וממיסה את הפרדיגמה הריבועית, לא משנה כמה אתם, בצורה כנה לחלוטין, תומכים בגישה הריבועית.
ד. מכאן נחזור לאותה תמיכה בתיקון עולם. נניח שאותם אנשים דבקים מאד בעבודת השם. הם ממש יראי שמים, ומשקיעים את כל מרצם בנושא. סביב העקרון המארגן של תיקון עולם הם מכניסים גם תפילה וצדקה, אולי אפילו שבת - מצוות כשרות למהדרין. הם יבואו ויאמרו: חבר'ה, הגיוני יותר שתשתפו איתנו פעולה. אנחנו הרבה יותר יראי שמיים ומדקדקים בהלכה. היא חשובה לנו הרבה יותר מכמה וכמה אנשים בבתי הכנסת הלגיטימיים שלכם. אם אתם מקבלים אותם - מקל וחומר קבלו אותנו. אגב, אנחנו גם הפתרון לגישה הריבועית שלכם בעולם שנהיה יותר ויותר עגול.
ה. זו טעות, ולא משום שהם משקרים או לא כנים. זו טעות כי עצם הגישה שלהם מאכלת ודומיננטית הרבה יותר מאשר כוונותיהם האישיות. הם באמת פועלים לשם שמיים, אבל השמיים אצלם תופשים צורה כזו שקורעת את הפרדיגמה.
