א. מה היה מיוחד כל כך בעקידה? הסבר אחד, עם שני ניואנסים שונים.

כ"ה אלול התשע"ז

נושאים באתר

א. מה היה מיוחד כל כך בעקידה? הסבר אחד, עם שני ניואנסים שונים.

הראשון אומר שבעקידה אברהם היה צריך "להשליך לפח" את כל האידיאולוגיה והחזון שלו. הנה הוא מקריב קרבן אדם, הנה הוא קוטע את השושלת שאמורה לקרוא בשם השם. הנה הוא מוותר על הבטחת ביצחק יקרא לך זרע.

וההסבר השני מתאר שאברהם, כביכול, היה יושב עם הקב"ה ערב ערב וביחד הם היו רוקמים חלומות, בונים עתיד נפלא לעולם. ויום אחד הקב"ה אומר לו - אני אחר. יש בי צד שאתה לא מכיר.

והעולם מתחלק לשניים: מי שחושב שהתשובה הראשונה אמיתית ועמוקה יותר, ואלו שמעדיפים את האמת שבשניה.

ב. כי מה ההבדל בין ההסבר הראשון לשני? שניהם טוענים שיש כאן אכזבה, אברהם חשב משהו אחד והנה (לכאורה) קורה משהו אחר.
ההבדל הוא כמעט ולא בתוכן אלא בעיקר באופן הדיבור.
הראשון מתאר קושיה שכלית, מבנית: איך זה ייתכן, הרי עד אתמול למדנו אחרת.
השני מתאר שאלה של רעות, של קשר: הרי ישבנו ערב ערב ורקמנו חלומות, איך פתאום אתה אחר.
ויש כאלה שחושבים שהשכל והמבנה הוא העיקר, אבל יש כאלו שמבינים שהעיקר היא ההבנה שבלב.

ג. לחלק השני הזה, נפשות-אחיות, הגזע-אשר-ידע-את יוסף, או - בשפה המקורית - החיל אשר נגע אלוקים בלבבם - אני מקדיש את התורה הזו:

"וכשהדבור יוצא, והדבור הוא יוצא מהנפש...אזי הדבור מבקש ומתחנן מהנפש, לבל תפרד ממנו. ותכף כשיוצא אות ראשונה, כגון אות בי"ת מתיבת ברוך, אזי מבקש ומתחנן מהנפש לבל תפרד ממנו. כי איך תוכל להתפרד ממני, לגדל ההתקשרות והאהבה שיש בינינו. כי אתה רואה את יקר יפיי וזיוי והדרי ותפארתי, ואיך תוכל לנתק עצמך ממני ולפרד מאתי. הן אמת, שאתה צריך לילך יותר, כדי ללקט עוד סגלות יקרות וחמודות גדולות, אבל איך תוכל לפרד ממני ולשכח אותי, על כל פנים תראה שבכל מקום שתלך ותבוא לשם לא תשכח אותי, ולא תפרד ממני"
(ליקוטי מוהר"ן, תורה ס"ה)

#היום_לפני_בפייסבוק
Loading