א. אור כרמי הביא בטוויטר כמה פסיקות של בתי משפט צבאיים נגד זורקי אבנים ערביים. באופן גורף הפסיקה נטתה להקל בחומרת המעשה. היא טענה שכיוון שיש המון זריקות אבנים, ובדרך כלל אין הרוגים, אז אי אפשר לטעון שזורק האבנים בהכרח התכוון להרוג. בעיני, הטיעון הזה מדגים יפה את הבעייתיות שבהחלת דין פלילי על סכסוך אתני.
ב. נתון א': יש הרבה זריקות אבנים. נתון ב': מיעוטן גורמות למוות. מהנתונים המוסכמים האלו יכולות לנבוע שתי מסקנות כמעט הפוכות.
הראשונה מסתכלת על כל זורק אבנים לבדו, ומגיעה למסקנה שקשה לראות כאן ניסיון לרצח.
השניה עושה זום אאוט ואומרת: אם יש תופעה *נפוצה* של זריקת אבנים - כל מופע לבדו אולי לא מסוכן בוודאות. אבל *התופעה כמכלול* בוודאות תוביל לרצח.
הראשונה תקל בעונשו של הזורק הבודד, כי לא היתה כאן כוונה מספיק אלימה. השניה תחמיר בו, כי ההחמרה הזו היא כמו אצבע בסכר. אני לא מסתכל רק על הטיפה הראשונה אלא על כל אלו שיבואו בעקבותיה.
ג. מכאן נחזור שוב לשאלת "הטרור היהודי". גם עבירה פלילית יכולה להיות מסוכנת. תחת "פלילי" נמצאת גם עבירת רצח. עדיין, טרור מקבל יחס אחר. למה? בין השאר, כי עבירה פלילית היא (כמעט) תמיד חריגה או סטיה. לו היתה קונצנזוס, היא לא היתה עבירה או לא היתה נאכפת. לעומת זאת, טרור עלול להיתפס בקרב קהל מסויים כבסדר, אולי אפילו כהירואי. לכן יש לו פוטנציאל הדבקה חזק הרבה יותר. כלומר החומרה של טרור לא נובעת מהמעשה היחידאי כמו מההשפעה שלו על המרקם החברתי.
ממילא האיום של טרור נובע - בין השאר - מהשאלה כמה הוא רחב, או בעל פוטנציאל להתרחב. ככל שהתמיכה בטרור יותר "עממית" - נניח עשרות אלפי זריקות אבנים בשנה - הוא יותר מסוכן. לא כאירוע מבודד אלא כחלק מהתופעה. וככל שהוא יותר רחב, או עלול להתעצם, זה (אולי) מצדיק אמצעים חריפים יותר ויותר - כמו הפרת זכויות אדם, הסתכנות בפגיעה בחפים מפשע וכדומה.
מאותו הגיון, ככל שבסיס התמיכה הממשי והפוטנציאלי שלו צרים, הצידוק לצעדים קיצוניים כנגדו הולך ויורד.
ד. עכשיו בוא נחיל את הקונספט על שאלת הטרור היהודי מול הערבי: הטרור הערבי מקבל תמיכה רחבה בקרב קבוצה אתנית רחבה.הטרור היהודי, גם אם נניח שקיים כתופעה, בעל בסיס תמיכה צר, ופוטנציאל תמיכה לא הרבה יותר גדול. לו היה ציבור מספיק רחב שתומך בו, לא היה למדינה כוח להפעיל מולו אמצעים דרסטיים¹.
לכן, כמעט בהגדרה, ההשוואה בין טרור שבא מקרב הקבוצה השלטת לבין זה שבא מקבוצת המיעוט היא השוואה בעייתית.
ה. אפשר לבוא ולומר שהטרור היהודי מסוכן בגלל האסקלציה שעלולה לקרות בין *שני הצדדים*. אני לא מוחק מכל וכל את הטיעון הזה אבל אני לא רואה איך טיעון ה"אולי עלול לקרות" מצדיק צעדים חריפים מדי.
_____
¹ השמאל הקיצוני יאמר כאן: "טוב, זה כי לנו יש צבא!". במישור שהצגתי קודם - שהוא מישור פרקטי ולא עקרוני - הטיעון הנ"ל לא משנה. בפועל תופעת הטרור היהודי לא בעלת פוטנציאל רחב
ב. נתון א': יש הרבה זריקות אבנים. נתון ב': מיעוטן גורמות למוות. מהנתונים המוסכמים האלו יכולות לנבוע שתי מסקנות כמעט הפוכות.
הראשונה מסתכלת על כל זורק אבנים לבדו, ומגיעה למסקנה שקשה לראות כאן ניסיון לרצח.
השניה עושה זום אאוט ואומרת: אם יש תופעה *נפוצה* של זריקת אבנים - כל מופע לבדו אולי לא מסוכן בוודאות. אבל *התופעה כמכלול* בוודאות תוביל לרצח.
הראשונה תקל בעונשו של הזורק הבודד, כי לא היתה כאן כוונה מספיק אלימה. השניה תחמיר בו, כי ההחמרה הזו היא כמו אצבע בסכר. אני לא מסתכל רק על הטיפה הראשונה אלא על כל אלו שיבואו בעקבותיה.
ג. מכאן נחזור שוב לשאלת "הטרור היהודי". גם עבירה פלילית יכולה להיות מסוכנת. תחת "פלילי" נמצאת גם עבירת רצח. עדיין, טרור מקבל יחס אחר. למה? בין השאר, כי עבירה פלילית היא (כמעט) תמיד חריגה או סטיה. לו היתה קונצנזוס, היא לא היתה עבירה או לא היתה נאכפת. לעומת זאת, טרור עלול להיתפס בקרב קהל מסויים כבסדר, אולי אפילו כהירואי. לכן יש לו פוטנציאל הדבקה חזק הרבה יותר. כלומר החומרה של טרור לא נובעת מהמעשה היחידאי כמו מההשפעה שלו על המרקם החברתי.
ממילא האיום של טרור נובע - בין השאר - מהשאלה כמה הוא רחב, או בעל פוטנציאל להתרחב. ככל שהתמיכה בטרור יותר "עממית" - נניח עשרות אלפי זריקות אבנים בשנה - הוא יותר מסוכן. לא כאירוע מבודד אלא כחלק מהתופעה. וככל שהוא יותר רחב, או עלול להתעצם, זה (אולי) מצדיק אמצעים חריפים יותר ויותר - כמו הפרת זכויות אדם, הסתכנות בפגיעה בחפים מפשע וכדומה.
מאותו הגיון, ככל שבסיס התמיכה הממשי והפוטנציאלי שלו צרים, הצידוק לצעדים קיצוניים כנגדו הולך ויורד.
ד. עכשיו בוא נחיל את הקונספט על שאלת הטרור היהודי מול הערבי: הטרור הערבי מקבל תמיכה רחבה בקרב קבוצה אתנית רחבה.הטרור היהודי, גם אם נניח שקיים כתופעה, בעל בסיס תמיכה צר, ופוטנציאל תמיכה לא הרבה יותר גדול. לו היה ציבור מספיק רחב שתומך בו, לא היה למדינה כוח להפעיל מולו אמצעים דרסטיים¹.
לכן, כמעט בהגדרה, ההשוואה בין טרור שבא מקרב הקבוצה השלטת לבין זה שבא מקבוצת המיעוט היא השוואה בעייתית.
ה. אפשר לבוא ולומר שהטרור היהודי מסוכן בגלל האסקלציה שעלולה לקרות בין *שני הצדדים*. אני לא מוחק מכל וכל את הטיעון הזה אבל אני לא רואה איך טיעון ה"אולי עלול לקרות" מצדיק צעדים חריפים מדי.
_____
¹ השמאל הקיצוני יאמר כאן: "טוב, זה כי לנו יש צבא!". במישור שהצגתי קודם - שהוא מישור פרקטי ולא עקרוני - הטיעון הנ"ל לא משנה. בפועל תופעת הטרור היהודי לא בעלת פוטנציאל רחב
