אמ;לק: על הארי פוטר.

א' תמוז התשע"ז

נושאים באתר

אמ;לק: על הארי פוטר.
א.השערה על הכלכלה בעולם הקוסמים, או: למה גנבי מכוניות לא עשירים.
ב. ההתבגרות של הסדרה או איך זה שקסם לא פותר הכל.
ג. האם אנחנו מכירים מקבילה לעולם הקוסמים?

א. בדיון אצל יהודה טען אלון שהכלכלה של עולם הקוסמים לא הגיונית. בקצרה, הוא הציע לנצל את הממשק בין עולם הקוסמים לעולם הרגיל כדי להתעשר. נניח להקים מפעל לרהיטים: להצמיח עצים ולייצר כיסאות בקסם, ואז למכור אותם בעולם הרגיל.

נקודת המוצא שלי היא שעולם הקוסמים משקיע המון אנרגיה כדי לבדל את עצמו מהעולם הרגיל,וכדי לנטר כל ממשק בינו לבין העולם הרגיל. הבידול הזה יוצר חסם סחר חזק.

כאילו, בוא נדמיין לעצמנו תסריט: לפרסי וויזלי נמאס מחוסר הקידום שלו במשרד הקוסמים. הוא מתפטר ופותח חנות לייצור כסאות למוגלגים. נניח שהוא מיומן ומהיר יותר מפס ייצור. מה יקרה הלאה? הוא ימכור שחור? הצפה של סחורה שחורה לא תורגש בקרב המוגלגים? הוא ימכור חוקי - הצפה של כסאות לא ברור מה מקורם לא תעורר חשד? אז יטיל קסמי זכרון וקונפדוס על פקידים שיבואו לרחרח?

אני מאמין שמשרד הקסמים מגביל פעילויות כאלו משום שהן עלולות לפגוע במעטה הסודיות של הקהילה. אפשר לסכם ולומר שכל פעילות שמערבת שימוש ביתרון של הקוסמים על פני המוגלגים מגדילה את הסכנה שהקוסמים ייחשפו. כשחושבים על זה, זה פשוט הגיוני.

ולכן פרסי לעולם לא יהיה בעל מפעל עשיר: זה לא חוקי, וחוסר החוקיות מוריד פלאים את הרווחיות. למה גנב מכוניות איננו אדם עשיר (נניח שהוא לא נתפס)? כי בגלל אי החוקיות, כדי למכור מכונית גנובה אתה זקוק למנגנון (עולם תחתון), שמוצץ ממך את כל שורת הרווח.

(ועוד לא נכנסנו לזה שהקוסמים, ככל הנראה, בזים לעולם המוגלגי. ראו איך מתייחסים למר וויזלי)

ב. סדרת הארי פוטר מתבגרת. הספר הראשון הוא מעין סיפור אגדה: הארי יוצא חלק ונקי מאחד עשרה שנים של התעללות, ולא נניח בעל הפרעות אישיות ודיכאון. למה? כי זו אגדה. לכלוכית מתחתנת עם הנסיך, לא מאושפזת עקב התעללות של האמא החורגת.

אבל עם הזמן הסדרה מתבגרת ונהיית ריאליסטית יותר. אני לא מדבר רק על מוות של דמויות, אלא על מאפיין נוסף: לא הכל אפשרי.

כבר בספר הראשון הארי לומד שקסם הוא דבר קשה, שצריך ללמוד הרבה כדי לשלוט בו. אבל המבוגרים (כהרגל מבוגרים) מוכשרים כבר ויכולים לעשות הכל.
הכל? כשמתבגרים מגלים שההורים שלנו לא כל יכולים, לא מצליחים לשכנע את משרד הקסמים לפעול נכון. אולי אפילו עושים טעויות.

כך גם בנוגע לקסם: גם על קסמים יש הגבלה, נוזף סנייפ בהארי. מקום, זמן, מבנים. אי אפשר הכל ותמיד. גם דמבלדור הכל יכול, נכשל בסופו של דבר כי נגמר לו הכוח, כי הוא התאמץ יותר מדי.
לכן, גם אם אפשר להניף את השרביט ויש לך כסא, אתה לא יכול להפוך לפס ייצור. ייגמר לך הכוח כפשוטו.

ג. ולבסוף: במובלע השתמע מדברי יהודה שכיון שקל לעשות דברים בעולם הקסום, אין כלכלה. ובכן, אפשר להעלות על הדעת עולם בו הכל נהיה קל בהרבה ופשוט בהרבה, כמעט אפס אנרגיה לעומת המצב הקודם. קוראים לעולם האלטרנטיבי הזה, ובכן, ההווה.
המהפכה התעשייתית הפכה דברים שנחשבו פעם בלתי אפשריים למעין מטה קסם. אתה חוצה את הארץ במחיר מאמץ של כמה שעות עבודה. זה קסם!

ואיכשהו, לא נראה שהשוק גווע, כי אנשים, במפתיע, ממשיכים לרצות מעבר.

[ג.נ. אני כמובן לא מבין בכלכלה ואני מניח שגם רולינג לא]

Loading