אמון מוחלט ואמון מותנה

לא הספקתי לטרוק את הדלת בפרצופו, הוא איכשהו התפתל פנימה וכבר פרש מוצרים על השולחן.

"הדבר הזה? הוא נקרא 'דבר-כל' כי הוא מאפשר לך לדבר עם כל אחד טלפתית. רוכב על השדה המגנטי של כדור הארץ, אז לא צריך אנטנות"
"בטח, בטח, וכמה זה עולה?"
"שקל"

הייתי בטוח שהוא משקר במצח נחושה, אבל זה היה בסך הכל שקל. להפתעתי המוחלטת כל מה שהוא אמר היה אמת: הצלחתי לדבר עם כל אחד בכל מקום. בלי חברות סלולרי שגוזרות קופון.

כשהוא חזר אחרי חצי שנה כבר קיבלתי אותו עם כוס מיץ. הוא התרווח על הספה. "תגיד, מה אתה אומר על 'אפה כל'? זו מדפסת אוכל. אתה שופך אבקות שמכילות חומרי יסוד, ומדפיס מגוון מאכלים, בעלות אנרגיה של תנור אפיה"
"וזה עולה?" שאלתי בחשש.
"מאתיים שקל בלבד"

התלבטתי, אבל לא יותר מרגע, ולא התחרטתי. כשהוא חזר שנה וחצי אחרי, כבר הושבתי אותו בסלון והפעלתי תוכנית של הדפסת דג סלמון אפוי. הוא מצידו, כבר פתח מזוודת עור שחורה והוציא ממנה מקל מגולף. הבטתי בו בציפיה לקסם הבא.
"מה זה עושה?"
"תולים את זה במסדרון"
" ו…"
"כלום, פשוט תולים את זה"
"ולמה זה שווה לי?"
"זה לא שווה לך, זה פשוט נכון. הפקנו את המקלות האלו על סמך אותה רוח שהביאה לך את דבר כל ואת אפה כל"
התרציתי. בסופו של דבר הם באמת שינו את חיי ללא הכר ובמחיר מצחיק.
"כמה זה עולה?"
"זה לא עולה כסף. אבל כל מי שתולה את המקל צריך גם להצהיר בכתב שהוא מתכחש להוריו, מתגרש מאשתו, ומנשל את ילדיו מהירושה"
קמתי מהספה בקפיצה. "למה שאעשה דבר כל כך מטופש?"
הוא גם התרתח. "כי זו האמת!"
"למה אני צריך להקשיב לאמת המטופשת הזו שלך?"
"כשמכרתי לך את ה'דבר-כל' ו'אפה-כל' זה לא כל כך הטריד אותך, יא צבוע!"
"הם היו שיפור עצום, אני אסיר תודה לך עליהם, ועכשיו תתחפף מכאן, בבקשה"
הוא נשא מבט בורק של איש מכירות: "לפחות אפשר את הסלמון?"

~~~~~

(סתם סיפור שעלה לי ביחס למה שאנשים מוכנים ולא מוכנים לקבל מהמדע (לדוגמה, ובהתאמה: מכוניות וקיום הנשמה), והאם זו התנהגות עקבית)