אולי לא שמתם לב, אבל בזמן האחרון אני עוסק מעט סביב הנושא של מחקרים במדעי החברה. ספציפית אני כרגע קורא לא מעט על חקירה באמצעות אמנות.
בלי להלאות בפרטים, הטיעונים בעד "מחקר" כזה הם שישנם לא מעט נושאים שמחקר "מוגדר" יותר מפספס. הוא לא מצליח, בהגדרה, לקלוט את הניואנסים. עצם השימוש בו גורם לאנשים להסתגר ולא לחשוף מה שבאמת הם מרגישים. מחקר באמצעות אמנות עוקף את ההגנות האלו.
הטיעונים נגד, באופן שאינו מפתיע, טוענים שב"מחקר" כזה הקריטריונים מעורפלים מדי. הפרשנות של החוקרים משפיעה מדי על התוצאות וכדומה.
הנקודה הבולטת היא שטיעוני הנגד והבעד כלל לא סותרים. אין בעיה לאמץ את שני הצדדים. למעשה הם כמעט נובעים אחד מהשני.
אז מה כן הבעיה? אפשר לטעון שהבעיה היא בלקרוא לדברים האלו "מחקר". זו יומרה שאין לה מספיק ביסוס.
מצד שני, אני מתחיל לתהות אם הבעיה מתחילה שם. אולי היא מתחילה קודם?
כלומר, מדעי החברה קראים לזה "מחקר" כדי לקבל מעט מהילת האמת של מדעים מדוייקים. אבל מאיפה בא הצורך הזה? אולי הוא בא מתפיסה של כולנו לפיה או שזה מחקר או שזה דברים פורחים באוויר. אין עוד אפשרויות.
אם זה לא "מחקר מדעי", זה בהכרח בעל לגיטימציה כמו כל דבר אחר. מאות אנשים לומדים ומתמחים בתופעה במשך שנים - והדעה שלהם בעלת משקל בדיוק כמו מה שחשבתי לעצמי אתמול בדרך לתחנה. כי המחשבה שלי וגוף הידע שלהם - שניהם אינם מחקר, אז הם באותה רמה. לא?
דרושה לגיטימציה לרמות ביניים. לא כל דבר הוא מחקר מדעי, אבל לא כל מה שאיננו מחקר הוא "דעה", השערה קלושה בעלמא. המוכנות לקבל גופי ידע שאינם מדעיים כבעלי משקל יכולה לשחרר את המדע לנפשו ואת הבנת האדם לנפשה. זה יעשה טוב לשני הצדדים.
בלי להלאות בפרטים, הטיעונים בעד "מחקר" כזה הם שישנם לא מעט נושאים שמחקר "מוגדר" יותר מפספס. הוא לא מצליח, בהגדרה, לקלוט את הניואנסים. עצם השימוש בו גורם לאנשים להסתגר ולא לחשוף מה שבאמת הם מרגישים. מחקר באמצעות אמנות עוקף את ההגנות האלו.
הטיעונים נגד, באופן שאינו מפתיע, טוענים שב"מחקר" כזה הקריטריונים מעורפלים מדי. הפרשנות של החוקרים משפיעה מדי על התוצאות וכדומה.
הנקודה הבולטת היא שטיעוני הנגד והבעד כלל לא סותרים. אין בעיה לאמץ את שני הצדדים. למעשה הם כמעט נובעים אחד מהשני.
אז מה כן הבעיה? אפשר לטעון שהבעיה היא בלקרוא לדברים האלו "מחקר". זו יומרה שאין לה מספיק ביסוס.
מצד שני, אני מתחיל לתהות אם הבעיה מתחילה שם. אולי היא מתחילה קודם?
כלומר, מדעי החברה קראים לזה "מחקר" כדי לקבל מעט מהילת האמת של מדעים מדוייקים. אבל מאיפה בא הצורך הזה? אולי הוא בא מתפיסה של כולנו לפיה או שזה מחקר או שזה דברים פורחים באוויר. אין עוד אפשרויות.
אם זה לא "מחקר מדעי", זה בהכרח בעל לגיטימציה כמו כל דבר אחר. מאות אנשים לומדים ומתמחים בתופעה במשך שנים - והדעה שלהם בעלת משקל בדיוק כמו מה שחשבתי לעצמי אתמול בדרך לתחנה. כי המחשבה שלי וגוף הידע שלהם - שניהם אינם מחקר, אז הם באותה רמה. לא?
דרושה לגיטימציה לרמות ביניים. לא כל דבר הוא מחקר מדעי, אבל לא כל מה שאיננו מחקר הוא "דעה", השערה קלושה בעלמא. המוכנות לקבל גופי ידע שאינם מדעיים כבעלי משקל יכולה לשחרר את המדע לנפשו ואת הבנת האדם לנפשה. זה יעשה טוב לשני הצדדים.
