תוכן וסגנון

היו אנשים שהכרתי, שכאבה להם המסגרת הדתית בה חיו. זה אינו התוכן, הם הסבירו, זה הסגנון. התוכן נהדר, רק למה הפנים החמורות, ההחרמה, השלילה.

מהם יצאו והמשיכו לסלוד מחרמות ושלילה, ועודם מרחפים בחלל שבין העולמות.

ומהם שפנו אנה ואנה ואימצו להם תפישות אחרות שלאט הפכו חשובות מאד בעיניהם ואבוי לנפשו של מי שמחלל את קדשיהם החדשים.

ואז אתה מבין: זה לא היה הסגנון אלא התוכן.