שתי הערות על דומא
א. יגיל הנקין טען שטרור הוא נשק, לא אויב, ושמלחמה היא נגד אויבים ולא נגד כלי הנשק שלהם.
זה נכון חלקית בלבד, כי טרור הוא טקטיקה וטקטיקה עם השלכות אידיאולוגיות. טרור, במוצהר, מופעל גם על אזרחים. ויש בזה אמירה: אנחנו לא מאמינים בחלוקה שלכם בין אזרחים לחיילים. אנחנו נלחמים בכם כגוף אחד.
מכאן אפשר להבין את הזעזוע המערבי מטרור. זה לא האיום במוות כמו האיום האידיאולוגי. יש מי שכופר בהתעלמות מהלאומיות או מהדת. עבור אדם בעל ערכים מערביים, במודע או לא, הרוצחים מדומא אויבים לא פחות מהפלשתינים. אויבים שמה שמשותף ביניהם איננו לאום אלא אידיאולוגיה שמאמינה שיש לאומים ויש לקיום שלהם השלכות מוסריות. מה שנקרא בשמאל היום "הקיצוניים משני הצדדים".
ב. דווקא משום שנוער הגבעות הם אידיאולוגים קיצוניים, הזעזוע שלהם מהמעשים שנעשו (לכאורה) על ידי השב"כ גדול יותר. כי מבחינתם אם יש לך אידיאולוגיה, אתה חייב ללכת איתה עד הסוף.
אבל הגופים המדיניים בישראל אינם כאלו ויש בהם הרבה פרגמטיות. הם לא ילכו עם האידיאולוגיות עד הסוף אם זה יפגע במדינה. הם יפרו זכויות אדם במצב של דמוקרטיה מתגוננת. בעיני נוער הגבעות זו צביעות.
א. יגיל הנקין טען שטרור הוא נשק, לא אויב, ושמלחמה היא נגד אויבים ולא נגד כלי הנשק שלהם.
זה נכון חלקית בלבד, כי טרור הוא טקטיקה וטקטיקה עם השלכות אידיאולוגיות. טרור, במוצהר, מופעל גם על אזרחים. ויש בזה אמירה: אנחנו לא מאמינים בחלוקה שלכם בין אזרחים לחיילים. אנחנו נלחמים בכם כגוף אחד.
מכאן אפשר להבין את הזעזוע המערבי מטרור. זה לא האיום במוות כמו האיום האידיאולוגי. יש מי שכופר בהתעלמות מהלאומיות או מהדת. עבור אדם בעל ערכים מערביים, במודע או לא, הרוצחים מדומא אויבים לא פחות מהפלשתינים. אויבים שמה שמשותף ביניהם איננו לאום אלא אידיאולוגיה שמאמינה שיש לאומים ויש לקיום שלהם השלכות מוסריות. מה שנקרא בשמאל היום "הקיצוניים משני הצדדים".
ב. דווקא משום שנוער הגבעות הם אידיאולוגים קיצוניים, הזעזוע שלהם מהמעשים שנעשו (לכאורה) על ידי השב"כ גדול יותר. כי מבחינתם אם יש לך אידיאולוגיה, אתה חייב ללכת איתה עד הסוף.
אבל הגופים המדיניים בישראל אינם כאלו ויש בהם הרבה פרגמטיות. הם לא ילכו עם האידיאולוגיות עד הסוף אם זה יפגע במדינה. הם יפרו זכויות אדם במצב של דמוקרטיה מתגוננת. בעיני נוער הגבעות זו צביעות.
