פלורליזם כשושנה, פלורליזם כחומה

הנסיך הקטן בנה חומה גדולה סביב השושנה. "עלי להגן עליך מחיות רעות ומרוח פרצים" שח לה. "יקרה את לי מדי". תחילה היתה החומה בגובה מותניו והשושנה חשה בטוחה ואהובה. אך ככל שגבהה החומה החלו השמש והאוויר להתמעט. "אנא, הפסק!" התחננה השושנה, "אפילו את השקיעות אין אני יכולה לראות". "אחת את לי בכל העולם" זעם הנסיך, "לא אוכל להשאיר אותך בלתי מוגנת"
ושבוע אחר לאחר מכן מתה השושנה, מוגנת היטב בקברה האפל.

~~~~

א. בני אדם מאמינים בערכים ופועלים לאורם. אלו הם השושנים שלנו: לחיות כפי שאני רואה לנכון. נניח לטייל בכל העולם.

ב. עם זאת, כדי שאצליח לחיות את חיי כפי שאני רוצה, אני צריך להיות גם פרגמטי. גם אם אהבת חיי היא לטייל, עדיין מומלץ שאעבוד מדי פעם. אם אני מרחיק ראות אבין שאולי גם עדיפה עבודה יחסית קבועה.

ג. נכון, כל אלו באים על חשבון הטיולים,אבל אין מה לעשות. צריך להגן על השושנה עם חומה. עדיף שיהיה לי פחות זמן לטייל על פני כל חיי מאשר כל הזמן לטייל ולמות מרעב אחרי שנה.

ד. מצד שני, קיומה של החומה - ובטח כשהיא באה על חשבון השושנה - מוצדק רק כל עוד היא מקיימת את המטרה לשמה היא הוקמה. אני לא רוצה שום הגבהה של החומה שאיננה חיונית. בטח אם הגבהה זו באה על חשבון השושנה.

ה. שושנים וחומות, אם כן, חומות ושושנים: אנחנו רוצים שושנים וזקוקים לחומות. אין שושנה ללא חומה. אבל חומות מוצדקות בעינינו רק כל עוד הן משרתות את השושנים.

ו. מה שהוא שושנה עבור האחד, הוא חומה עבור האחר. אחד עובד כדי שיהיה לו כסף לטייל, האחר מטייל כדי שתהיה לו נחת לעבוד.

ז. רגע, אבל יש שושנים אוניברסליות. אחד אוהב לטייל והאחר מאמין בשיויון זכויות לכולם, או שכולם צריכים לצאת לג׳יהאד, או לאכול את מפלצת הספגטי המעופפת. מה עושים עכשיו?

ח. כאן הגיע הובס ואמר: בני אדם רוצים שהעולם יתנהל על פי דעתם. ויש הרבה כאלו. לכן כדאי לך לוותר על הסיכוי שתשליט את דעתך על כולם, כדי להתחמק מהסיכון שאחרים ישליטו דעתם עליך.

ט. מכאן נובע פלורליזם של חומה, או פלורליזם פרגמטי. ייתכן שהשושנה שלי היא שכולם יקיימו מצוות. אבל ברובד של החומה אני מבין שכדאי לי לוותר על כפיית דרכי, כדי להימנע ממצב בו אחרים יכפו עלי. לא זנחתי את דעתי: התחשבתי במציאות. שוב, חומה ולא שושנה.

י. לעובדה שקבלתי על עצמי את הפלורליזם רק כחומה ישנן השלכות מעשיות: אני מקבל אותו *כל עוד הרווח עולה על ההפסד*. זה כולל מצב בו אני בעמדת מיעוט, אבל אפילו אם אני הרוב - כי אולי מחר אחזור להיות מיעוט, אז לא כדאי לשבור את כללי המשחק.

י"א. מה זה לא כולל? הרבה דברים אחרים. אם לדוגמה יש לי שושנה ושמה צניעות, אני אומר: בואו תפגשו איתי בתנאים שלי. למה? כי צניעות חשובה לי *ולא אשלם שום מחיר רציני על העקשנות הזו*. אם הייתי מתערב בחייהם של האחרים, אני חושף את עצמי לסיכון שהם יתערבו בשלי. אבל פה, במה אני מסתכן? שהם אמרו "אם אתה לא מוותר על השושנה שלך גם אנחנו לא נוותר על שלנו"? שיאמרו. זה לא מצדיק להחניק את השושנה שלי.

י"ב. או, לדוגמה, הפרדה בכלל. "זה נגד פלורליזם!" "אין דבר כזה נפרדים אבל שווים!". יטענו כלפי.

אבל זה בדיוק ההבדל בין פלורליזם כחומה לפלורליזם כשושנה. אם פלורליזם היה השושנה שלי, הייתי בונה מסביבו חומות ומוותר על דברים כדי להנצל ממדרון חלקלק. אבל הוא לא. אז כדי לשמור על השושנה שלי אני מוכן לפגום רח"ל בקדושת המחנה הליברלי ולהפריד. להחמיר חומרות על גבי חומרות אני אחמיר בשושנים שלי, לא בחומות שלי.

י"ג "אבל הסכמנו על פלורליזם כעקרון על", יתעצבן האדם מולי. נכון מאד, אבל הצלחנו להסכים עליו כעקרון-על *משום שהוא הוסכם כחומה*, לא כשושנה. זו התנהלות פרגמטית, לא אידאולוגיה.

על הפלורליזם כשושנה לא הסכמנו כעקרון על, משום, ובכן, שהוא השושנה שלך ולא שלי.

י"ד. ההתעקשות לחבר בין פלורליזם-כחומה לפלורליזם-כשושנה לא תחזק את הפלורליזם-כשושנה: היא עלולה להחריב את הפלורליזם-כחומה. וזה משהו שאף אחד לא באמת רוצה שיקרה.