על החשיבות והצורך בטקס

א. אברהם אליצור לגלג באלגנטיות על טקס ההמלצות לנשיא. הליכוד באו והמליצו על, wait for it, נתניהו. מי ראה את זה בא.

בעיני, לטקס הזה, כמו לטקסים אחרים, יש כמה משמעויות.

ב. ראשית, אל תקל בעיניכם טקסיותו של הטקס. 
במובן עמוק, שנשכח בעולם דמוקרטי, כלומר שטחי - טקס בא להשהות אותנו באירוע מסויים ומאפשר לנו לעכל אותו כדבר חשוב. כשאני הייתי בן נוער השתעממתי מטקסים (אני חושד שגם בני נוער אחרים), בין השאר כי בני נוער מחפשים שדברים יהיו דוך, נגישים וברורים, שיהיה אפשר למשש אותם. כשהתבגרתי, הבנתי שתנועות עדינות מצריכות לחוש אותן ותחושה מצריכה השתהות. לכן, טקסים. 

ג. בנוסף, לטקסיות תפקיד מעשי יותר. כתבתי סביב הפריצה לקונגרס שלשלטון יש סמלים, והיראה מהסמלים מרחיקה אותנו מהתנגשות ישירה עם השלטון. מדי השוטר מונעים מאיתנו התנגשות עם השוטר. נכון, לא תמיד. אבל זו עוד שכבת הגנה. 

כל טקס מכובד מרחיק אותנו מתגרנות של השוק, וכל תגרנות מרחיקה אותנו מקטטה. הציניקן יגיד: "תכל'ס זו תגרנות", ויפספס את הקילוף שעושה המילה תכל'ס, שמורידה בדיוק את הקליפה אותה ניסינו להשיג, מפשיטה מהמלך את בגדיו ואז צועקת שהמלך עירום.

ד. אבל בשנתיים האחרונות התברר לי תפקיד נוסף של טקסיות.

כשנציגי הליכוד באים להמליץ על נתניהו זה קצת מעורר גיחוך. כאילו דא, על מי תמליצו. 
אבל מה קורה אם, אני זורק דוגמה תיאורטית, בבחירות יוצאת תוצאה גבולית ומפלגה שהכריזה הכרזות אמביוולנטיות לפני הבחירות היא בדיוק לשון המאזניים? כבר לא ברור על מי היא תמליץ, נכון?

ואם נניח יש דעות חלוקות בתוך המפלגה, איך נדע על מי הם ממליצים? אם אין פרוצדורה ברורה, שני צדדים יכולים להוציא הודעות סותרות, וכל הרשתות מלאות בטיעונים לכאן ולכאן וצד אחד ירגיש שממש גנבו לו את הבחירות.

ה. אוקיי, אז פרוצדורה ברורה, במה הייתם בוחרים? נניח שהמפלגה תוציא מכתב חתום - אפשר לעשות פייקניוז לעניין, נכון? סכנה קטנה, אבל ראש המפלגה שיאמר בקולו, זו פרוצדורה עדיפה, נכון?

טוב, שפשוט יאמר לתקשורת, מה הבעיה?
אז אין כל כך בעיה, רק שזו לא פרוצדורה ברורה. מה זה לדבר אל התקשורת? ראיון? לאיזה ערוץ? אולי הצדדים השונים המפלגה יעשו מרוץ מי מגיע ראשון למיקרופון? צריך משהו מוגדר יותר. 
אז כרגע יש לנו זמן ומקום ברורים בהם נציג המפלגה אומר בקולו על מי הוא ממליץ. 
אני לא טוען שדווקא ללכת לנשיא זו הפרוצדורה היחידה ההגיונית. אני טוען שהיא פרוצדורה והיא הגיונית דיה. 

ו. וכמו שידוע לכל מי שלמד פעם הלכה (ואולי גם מערכות חוקים אחרות, להבדיל?) אם צריך פרוצדורה, צריך אותה תמיד, גם כשהיא מיותרת. גם כשברור שהליכוד ממליץ על נתניהו. כי אם הכלל הוא "משתמשים בפרוצדורה רק כשהדברים לא ברורים", יתחיל וויכוח חדש: מתי המצב לא ברור. לא תהיה פרוצדורה להכריע בוויכוח הזה ונפל פותא בבירא.