מה ממשי יותר - דיבור או מעשה?

א. לכאורה התשובה מאד פשוטה ועונים אותה הרבה מכתמים כדוגמת "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" או "Put your money where your mouth is". דיבור הוא נחמד, אבל מעשים הם המוצקים והממשיים.

ב. כלומר, חוץ מהמשפט השני, שהוא קצת מבלבל. כי כסף (money) הוא לא לגמרי ממשי. אני מקבל פיסת נייר שלא שווה כלום מצד עצמה. אלא מה, שמישהו התחייב שיש לה ערך. אז אני בעצם מקבל התחייבות, ומה היא התחייבות אם לא דיבור?

ג. או דוגמה קצת אחרת - מה יותר ממשי: הבוס של השכונה או הבריון שממלא את הפקודות שלו? הבוס יודע רק לדבר, הבריון הוא זה שעושה. אז נכון, בלי שום בריונים לבוס היה הרבה פחות כוח, אבל הבריון יודע להפעיל רק את השרירים שלו, הבוס מפעיל אופרציה שלמה של שרירים. ונשק. וכסף. ואם הבריון הזה הולך יבוא בריון אחר. הבוס נשאר תמיד. במקרים אחרים, הבוס בא והולך אבל המאפיה נשארת. ומאפיה היא יותר דיבור מאשר מעשה.

ד. זה מהלך קלאסי שעושה נניח יובל נוח הררי בתחילת קיצור תולדות האנושות, כדי ללמד מטריאליסטים שיש למיתוס כוח גדול. אבל האם המשפט הראשון שגוי? האם אין בדיבור איזו רופפות? האם זה לא נכון שקל לפזר לכל עבר משפטים והבטחות, אבל המשמעות שלהם אפסית?

ה. אני חושב שמה שמבלבל אותי הוא שמנעד הרצינות של דיבור, רחב יותר מאשר בעשיה. עשיה שמשאירה חותם בעולם היא בדרך כלל בעלת משקל ודורשת מאמץ. כלומר עשיה היא בדרך כלל משמעותית. לעומתה, דיבור הוא הרבה יותר קל, ולכן יכול להיות מאד זול. אבל זו רק אופציה אחת, קצה אחד של הסקאלה. בקצה השני דיבור גם יכול להיות משמעותי - ואז פוטנציאל המשמעותיות שלו גדול בהרבה מזה של מעשה.

ו. החברה האנושית יוצרת דרכים לבדל בין דיבור זול לדיבור יקר. יש הבדל בין דיבורים ואפילו הבטחות, לבין חוזים. יש הבדל בין הצהרה בראיון עיתונאי לבין עדות בבית משפט. לכן, דיבור יכול להיות זול, אבל יכול להיות גם יקר. יכול להישכח מחר או לשלוח אותך לכלא, או להעניק לך משכורת של חמש ספרות. דיבור מהסוג השני בהחלט יכול להיות חזק ומשמעותי יותר מהמעשה. 

תאמרו: הדרכים הללו מלאכותיות ושרירותיות? ייתכן, אבל גם אם כן, הרי כל הדיבור האנושי יכול להיות מואשם בהאשמות הללו, ועדיין הוא עובד.

ז. באופן קצת אחר, אפשר לדבר על מחשבות שבאות והולכות, שהמעשה גדול מהן. ויש כאלו שחקוקות בסלע ויכולות להיות משמעותיות הרבה יותר ממעשים. ההבדל ביניהן לא בהכרח יהיה הסכמי: האם המחשבות שנכתבו כחוזה או לא - אלא במשהו אחר, שאולי במקרה של מחשבה הוא באמת יותר 'טבעי' ממלאכותי.

אוהבים להדגיש שריה"ל פותח את ספר הכוזרי בחלום שחולם מלך כוזר. הפתיחה הזו מספרת לנו שלדעת ריה"ל חלום חזק ומשמעותי יותר מהשכל. אבל האם כל חלום משמעותי ברמה כזו? לא בטוח. 

החלום שריה"ל מספר עליו מכיל כמה מאפיינים ש'מסמנים' אותו כחלום משמעותי: הוא חוזר על עצמו שוב ושוב; הוא לא נעלם גם בעקבות ניסיונות הגיוניים לציית לו; חולם אותו מלך, כלומר אדם ששתול בתוך העולם הממשי, ואף על פי כן הוא מתרגש ממנו. יש חלומות שאשכח תוך שני לילות, ויש חלומות שרודפים אותי תקופת חיים שלמה. יש חלומות ששייכים לאדם הזוי בשולי החברה שיִשַכָּח זכרו, ויש כאלו שתופסים את האנשים הכי רציניים ומרכזיים.

ז. בדומה לחלום, ישנם רעיונות שבאים והולכים, והמעשה גדול מהם בהרבה. אבל גם המעשה מוגבל לעומת פוטנציאל ההשפעה של מחשבות שנשארות במשך דורות על גבי דורות. 

הרהורים על סדר הלימוד: באר הגולה פרק ב': "ולכך הדין דין אמת מה שאמרו'הרגו אין נהרגין, לא הרגו נהרגין'"