לפעמים אדם מתלבט בין צעדה ברגל לבין נסיעה במכונית. לפעמים הוא מתלבט

לפעמים אדם מתלבט בין צעדה ברגל לבין נסיעה במכונית. לפעמים הוא מתלבט בין נסיעה על אופניים ובין הפלגה בספינה.

ההתלבטות בין הולך רגל למכונית היא כזו: בשתי הדרכים תגיע בסוף ליעד, השאלה היא האם תגיע לאט אבל בטוח, או מהר אבל תוך כדי תכניס עצמך לסכנה.

כך מביט השמרן על סוציאליזם, פמיניזם, לאומיות וכדומה. זה לא רעיון טוב בהכרח, הוא אומר. גם לא בהכרח רע. בין כך ובין כך לקפוץ ראש לתוך בריכה כשהעיניים עצומות הוא רעיון טפשי. ייתכן, כמובן, שהבריכה מלאה בפודינג שוקולד - ועדיין כדאי להיכנס לאט לאט. לך תדע.

אבל ישנן גם התלבטויות בין אופניים לספינה. גם אם תדווש על האופניים במשך שנה לא תגיע לאוסטרליה. אין ספק שהסכנות האורבות בהפלגה רבות יותר. אבל אם תוותר על שיט בספינה - המשמעות איננה שתגיע-רק-יותר-לאט; המשמעות היא שלעולם לא תגיע.

כך שההתלבטות שבין אופניים לספינה לא נגזרת מהשאלה "מה עדיף, מהירות או בטיחות" אלא מהשאלה "האם שווה להסתכן כדי לגלות את אמריקה", או ליתר דיוק, *עד כמה* שווה להסתכן.

ובכן, עד כמה באמת שווה להסתכן? תלוי מה יש באמריקה. אם יש שם רק מכרות פחם ואינדיאנים - זה טוב עבור קטרים וכותבי מערבונים. לא משהו ששווה למסור את חייך למענו. לפחות בעיני.

אבל אם שום דבר ביבשת הנוכחית לא משביע את ההשתוקקות שלך, אם הנפש לא נמלאת מכל המגוון שאתה מכיר כאן - או אז תהיה מוכן הרבה יותר להסתכן. כי לא מפסיקים לחיות רק בגלל שמסוכן.

כמובן שנכנס כאן פרמטר נוסף. גם אם אין לך כלום כאן, מי אמר ששם יהיה משהו אחר? אם אין לך שום ראיה כזו, תתקשה יותר להפליג בים שורץ הסכנות. אבל אם הרוח מביאה משם ניחוח אחר, אם גלי הים נושאים משם אוצרות - או אז יהיה בך העוז לעלות על הסיפון.

כל זה מחזיר אותנו אל ה"עומק" מהפוסטים של יום שלישי. העומק הוא יבשת אחרת. אי אפשר להגיע אליו בלוגיקה מדודה. מסע אליו חושף אותך לסכנות כמו עמימות שמתחזה לעומק, טעויות רגשניות, עולם מושגים סגור בתוך עצמו. כל אלו סכנות שרוכבי האופניים של המחשבה הסדורה לא נחשפים אליהן. אבל בלי להפליג בים המסוכן הזה לעולם לא תגיע לארץ חדשה.

בין אופניים לספינה - אני יודע מה אני בוחר. אני יודע מה אני חש, מה מביאה הרוח, וזו וודאות שאינה פחותה מוודאויות אנושיות אחרות.

יגידו לי שאני חושף את עצמי לסכנה? ידוע.
יקראו לי (בשקט או בקול) שרלטן, הוזה, מטורף, מתנשא או חי בסרט? לא כיף, אבל שיקראו. זלזול בדעותי היא סכנה די קטנה. סכנה גדולה ממנה, ומכל הסכנות שבהפלגה היא לוותר מראש ולהמשיך לחיות חיים מנוונים.