א. שאלה מפורסמת: למה כשהקב"ה שלח את אברם, הוא לא גילה לו מה היעד, אלא אמר לו שהוא יָרְאֵה לו אותו בעתיד. התשובות בדרך כלל מתמקדות בבין לבין. בין החידה לפתרונה: כדי לחבב עליו את הארץ, כדי לתת לו שכר, וכדומה.
ב. אבל אפשר להציע שהסתרת היעד משמעותית גם אחרי שאברם הגיע לארץ. הקב"ה התגלה לאברם וחד לו חידה. הציב מולו סימן שאלה. זו סיטואציה שונה לחלוטין מאשר אלטרנטיבה בה הקב"ה היה מייד מציב מול אברם סימן קריאה. שאלה + תשובה שונות לגמרי מאשר תשובה בלבד.
ג. כי נכון, הקב"ה מתגלה לאברם ואומר לו - זו הארץ. זו התשובה, הנכונה והמלאה. אבל האם השאלה נעלמה רק בגלל שיש כבר תשובה?
ד. כי אפשר להציע שהשאלה ממשיכה לבעור באברם כמו גחלים. לא כי הוא בספק אולי זו לא הארץ. אלא כי הקב"ה אמר לו שהוא יראה לו, כלומר יוליך אותו בעולם. הקב"ה אמר לאברם שהוא, אברם, כביכול בלש. הוא עוקב אחרי הרמזים שהקב"ה מפזר בעולם. וכמו כל בלש, אברם לא מפסיק להיות כזה גם כשהתעלומה נפתרה.
ה. לכן כשיש רעב בארץ אברם יורד למצרים. כי הוא מקשיב לרמז הבא. כי הוא מבין שגם כשהארץ כבר נמצאה, הקב"ה שולח אותו לארץ נוספת. פחותה מארץ ישראל אבל גם היא חלק מהתעלומה.
#הרהורים_על_סדר_הלימוד קדושת הלוי, לך לך
