למה העיתונות נוטה שמאלה?
אפשר לשאול רחב יותר: למה אנשי עסקים נוטים שמאלה? ולמה אמנים? אינטלקטואלים? במילים פשוטות - למה אליטות נוטות שמאלה?
דרך ראשונה היא פשוט לומר שזה לא נכון. זה סתם רושם פרובינציאלי שלי, או של הדתיים או של הימין. במקרה כזה - תקנו אותי.
אבל נניח שההתרשמות הזו איננה שגויה, מה גורם לזה?
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו".
אנחנו תופשים את עצמנו כרציונליים. שדיעותינו נקבעות על ידי מחשבות ברורות. התיאור הזה רחוק מאד מהאמת. גבולות הגזרה שלנו, שאם נצעד מעבר להן ניפול אל אי השפיות - נקבעות על ידי אלו שמימיננו ומשמאלנו.
*מי* נמצא מימין ומשמאל לנו? כאן זה מאד תלוי באורח החיים שלנו. אם אנחנו 'עמך' פשוטים שמעולם לא יצאו מאיזשהו מנעד צר של חברה, שגם כשהם בחופשה בפריז הם בתוך הישראליות שלהם - הישראליות תקבע את גבולות הגיזרה שלנו.
אם אנחנו פוגשים פעמים רבות אנשים ממדינות רחוקות, מעם שונה, מדת שונה - גבולות הגיזרה שלנו מתעצבים אחרת. הרבה פחות מעניין אותנו מה יגיד האדם בשכונה מולנו, ויותר מה יגיד איש העסקים מאנטוורפן.
לכן אליטות, בכל העולם, נוטות שמאלה: חדר התהודה שלהם הוא אוניברסליסטי. מי שיתבע מהם תשובות הוא לא הזבן בסופר מולם (הם בכלל עושים הזמנה) - אלא מי שהם יפגשו בפגישת העסקים או בכנס השירה הבא.
אפשר לשאול רחב יותר: למה אנשי עסקים נוטים שמאלה? ולמה אמנים? אינטלקטואלים? במילים פשוטות - למה אליטות נוטות שמאלה?
דרך ראשונה היא פשוט לומר שזה לא נכון. זה סתם רושם פרובינציאלי שלי, או של הדתיים או של הימין. במקרה כזה - תקנו אותי.
אבל נניח שההתרשמות הזו איננה שגויה, מה גורם לזה?
"דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו".
אנחנו תופשים את עצמנו כרציונליים. שדיעותינו נקבעות על ידי מחשבות ברורות. התיאור הזה רחוק מאד מהאמת. גבולות הגזרה שלנו, שאם נצעד מעבר להן ניפול אל אי השפיות - נקבעות על ידי אלו שמימיננו ומשמאלנו.
*מי* נמצא מימין ומשמאל לנו? כאן זה מאד תלוי באורח החיים שלנו. אם אנחנו 'עמך' פשוטים שמעולם לא יצאו מאיזשהו מנעד צר של חברה, שגם כשהם בחופשה בפריז הם בתוך הישראליות שלהם - הישראליות תקבע את גבולות הגיזרה שלנו.
אם אנחנו פוגשים פעמים רבות אנשים ממדינות רחוקות, מעם שונה, מדת שונה - גבולות הגיזרה שלנו מתעצבים אחרת. הרבה פחות מעניין אותנו מה יגיד האדם בשכונה מולנו, ויותר מה יגיד איש העסקים מאנטוורפן.
לכן אליטות, בכל העולם, נוטות שמאלה: חדר התהודה שלהם הוא אוניברסליסטי. מי שיתבע מהם תשובות הוא לא הזבן בסופר מולם (הם בכלל עושים הזמנה) - אלא מי שהם יפגשו בפגישת העסקים או בכנס השירה הבא.
