א. הראיה מהתכנון (טענת השעון) טוענת בגדול ככה: כל דבר מורכב שעובד שאנחנו מכירים מחייב שמישהו תכנן אותו. העולם שלנו מורכב מאד ועובד להפליא, בהכרח שמישהו תכנן אותו -> מכאן שיש בורא, מ.ש.ל.
ב. כנגד טענה זו עולה הדחיה: אם כל דבר מורכב מחייב מתכנן, והרי המתכנן גם הוא מורכב, אם כן גם עליו יש לשאול מי תכנן אותו ואין לדבר סוף. אלא מה, שבסוף נגיע למשהו שעליו לא נרגיש צורך לשאול מי יצר אותו? אז בוא נעצור כבר בעולם ולא נשאל מי יצר אותו.
ג. המבנה הזה מזכיר את שאלת ההסבר הסופי. על כל הסבר שנותנים אפשר לשאול "אבל למה" ולחפש הסבר להסבר. לדוגמה: על השאלה "למה לא לרצוח אנשים?" אפשר לענות "כי גם אתה לא תרצה שירצחו אותך", וגם על זה אפשר לשאול "אבל מדובר על רצח של אדם אחר, מה אני מפסיד?" וכן הלאה. ואפשר פשוט לענות "רצח זה רע".
עבור אנשים שונים, שלבים שונים של השרשרת יהוו חוליה סופית ואחרונה.
ד. מה ההבדל בין הסבר שגורם לנו לומר "אהה, אוקיי", להסבר שגורם לנו לומר "אבל למה?"
אין דרך טובה להגדיר את ההבדל, אבל בגדול אפשר לדבר על הסבר מספיק מצד עצמו, והסבר שאיננו מספיק מצד עצמו. יש הסבר שכשמחשבה שלנו פוגשת היא מתרצה, וכאלו שהיא לא. הראשונים קראו לתופעה "האמת עד לעצמו". הסבר שאיננו מרגיש לנו מספיק מבוסס, צריך הסבר אחר שיעיד עליו. ההסבר הנכון לחלוטין מעיד על עצמו.
ה. ולכן, בעיני, את הראיה מהתכנון צריך להבין על בסיסה של אינטואיציה שלא בהכרח מדוברת. במקום לנסות לטעון טענה אוניברסלית: "*כל* דבר מתוכנן מחייב מתכנן", אפשר לנסח את הטענה אחרת: השעון לא מצדיק את קיומו ולכן אנחנו מסיקים שיש מי שתכנן אותו. באותו האופן, העולם כולו לא מצדיק את עצמו, וממילא נסיק שיש לו בורא.
ומה לגבי הבורא? באיזשהו שלב בשרשרת נפגוש את מי שקיומו כן מצדיק את עצמו. וממילא סרה שאלת בוראים כל הדרך למעלה.
ו. למה העולם לא מצדיק את עצמו?
קודם כל, מי אמר שחייבים לענות? אולי התשובה היא ככה. פוק חזי. תחיה בעולם ותחוש בעצמך שהוא לא יכול להיות עד לעצמו.
אבל אם לנסות לפרק את האינטואיציה - בעולם יש אכן יופי ואמת וחיים וטוב, אבל יש גם כיעור ושקר ומוות ורשע. עולם כזה לא יכול להצדיק את עצמו מתוך עצמו. יש בו שלמות אבל הוא גם פגום.
ואם ההסבר הזה נכון, באופן כמעט אבסורדי, הראיה מדברת על התכנון, אבל הסאבטקסט שלה מסתמך דווקא על אי התכנון. מדברת על הטוב אבל רק אחרי הפנמת קיומו של רע בעולם.
#הרהורים_על_סדר_הלימוד - כוזרי חלק א' אות כ'
