א. "הקיצוניים משני הצדדים דומים יותר ממה שהם מוכנים להודות" - מטיח האיש המתון לעבר שני הצדדים. הרי שני הקצוות הם טהרנים, זועמים ושואגים על כל פיפס. אז הם דומים, לא?
האמת היא ששני הקצוות דומים ולא דומים: הם דומים בצורה (שניהם זועמים) ולא דומים בתוכן (על מה הם זועמים). עכשיו רק צריך לברר מה הדמיון המשמעותי יותר: צורה או תוכן?
ב. האיש המתון אומר שהקיצוניים דומים. כי לשיטתו, לצורה ולשיטה יש משקל גדול, לעיתים אפילו יותר מהתוכן. כי הצורה שומרת על הסדר: תרבות הדיבור על הדיון, חירות הפרט על היכולת לחיות.
ולשיטתו, מה זה משנה מהו התוכן, אם הצורה בה אתה מביע אותו תגרום להתפרקות וכאוס? עדיף שתוותר קצת על יישום מלא של ערכיך, כדי למנוע מצב של עוינות או אנרכיה.
לכן, מבחינת המתון הקיצוניים דומים, כי הם דומים בצורה. מבחינת הקיצוניים עצמם? הם ממש לא דומים. שהרי הקיצוניים שמים משקל גדול יותר על התוכן, ובתוכן הם שונים מהותית.
ג. ומכאן למסקנה: היחיד שחושב שהקיצוניים דומים הוא, ובכן, המתון.
ואולי גם אלה שהתוכן שלהם אמור להיות הצורה, נניח חסידי זכויות האדם
Loading
