בעקבות הפוסט של חנן גרשוני, מחשבה קטנה על אי רציונליות:
דן אריאלי כותב ב"לא רציונלי ולא במקרה" על פעולה לא הגיונית של אנשים: הם ייסעו עוד רבע שעה כדי לקנות סל קניות שיעלה להם 50 שקל פחות - אבל כשיקנו רכב חדש ויוכלו לקבל הנחה של 100 ש"ח מתוך 10,000 - הם לא ילכו בשבילה למקום אחר.
וההתנהגות השונה הזו היא לא הגיונית כי 100 ש"ח הם יותר מ50 ש"ח, גם כשסכום הקניה הכולל גדול פי מאה.
אבל אפשר להסתכל על השאלה הזו אחרת:
בחיים נורמליים, קניה בסכומים קטנים *נפוצה הרבה יותר* מאשר קנייה בסכום גדול. ציות לכלל של "אקנה במקום זול ב50 ש"ח, גם אם אסע בשביל זה יותר" משתלם מאד כשמדובר בקניה שאני עושה כל שבוע - 2500~ בשנה - ולא כל כך משתלם עבור מקרה בודד של קניה של 10,000 ש"ח. (100 ש"ח פעם בשלוש שנים)
* (כמובן, ייתכן שהדגם האמיתי מורכב יותר ממה שאריאלי מציג בספר, אין לי מושג)
דן אריאלי כותב ב"לא רציונלי ולא במקרה" על פעולה לא הגיונית של אנשים: הם ייסעו עוד רבע שעה כדי לקנות סל קניות שיעלה להם 50 שקל פחות - אבל כשיקנו רכב חדש ויוכלו לקבל הנחה של 100 ש"ח מתוך 10,000 - הם לא ילכו בשבילה למקום אחר.
וההתנהגות השונה הזו היא לא הגיונית כי 100 ש"ח הם יותר מ50 ש"ח, גם כשסכום הקניה הכולל גדול פי מאה.
אבל אפשר להסתכל על השאלה הזו אחרת:
בחיים נורמליים, קניה בסכומים קטנים *נפוצה הרבה יותר* מאשר קנייה בסכום גדול. ציות לכלל של "אקנה במקום זול ב50 ש"ח, גם אם אסע בשביל זה יותר" משתלם מאד כשמדובר בקניה שאני עושה כל שבוע - 2500~ בשנה - ולא כל כך משתלם עבור מקרה בודד של קניה של 10,000 ש"ח. (100 ש"ח פעם בשלוש שנים)
* (כמובן, ייתכן שהדגם האמיתי מורכב יותר ממה שאריאלי מציג בספר, אין לי מושג)